חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין כדי שיכונו את לבם למקום. מנא הני מילי אמר רבי יהושע בן לוי דאמר קרא אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה. פי' תחלה יושבי ביתך והדר יהללוך. **אמר רבי יהושע בן לוי המתפלל צריך שישהה שעה אחת קודם תפלתו ושעה אחת אחר תפלתו קודם תפלתו מנין שנאמר אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה אחר תפלתו מנין שנאמר אך צדיקים יודו לשמך ישבו ישרים את פניך.**פי' תחלה יודו ואחר כך ישבו.

**ואפילו המלך שואל בשלומו לא ישיבנו. אמר רב יוסף לא שנו אלא מלכי ישראל אבל מלכי האומות פוסק.**פי' מספק משום חששא דסכנתא דאילו ודאי סכנתא לא צריכא למימר⁶⁹. מיתיבי ראה [אנס] בא כנגדו לא יהא מפסיק ועולה. פי' דמסתמא⁷⁰ אין לו להפסיק. אלא מקצר ועולה. פי' קורא בחפזה או מקצר ממש בברכות או אומר הביננו אם יודע לאמרה⁷¹. לא קשיא הא דאפשר הא דלא אפשר אפשר לקצר מקצר ואם לאו פוסק.

footnotes: ⁶⁹ היינו דחידש ר"י דספק סכנה מתיר להפסיק ואהא מקשי מדתניא ראה אנס וכו' והיינו דמשום חשש סכנה מקצר אלמא אין מפסיק משום חשש סכנה ומשני בדלא אפשר לקצר. ועיין מש"כ בפ"ב הערה 4, וצ"ע אמאי לא פירש רבינו התם כמו שפירש כאן, ונראה דבק"ש לא צריך לאשמועינן אפילו חשש סכנה אבל בתפלה דמדבר לפני המלך ואפילו המלך שואל בשלומו לא יפסיק צריכא לאשמועינן דבמקום חשש סכנה מפסיק וגם בזה אם יכול לקצר מקצר (והתם פירש שלא יזיקנו אבל הכא משום הפסד ממון אסור לו להפסיק כמו שכתב המג"א בסי' קד). ⁷⁰ ר"ל כיון דבסתמא אין להניח שיהרגנו משום חשש סכנה לא יפסיק. ⁷¹ מה שכתב יאמר בחפזה כן הוא בפירש"י דיקצר אם סמוך לגמר תפלתו, ומה שכתב מקצר ממש בברכות עיין לעיל כט, א מאי מעין שמו"ע אמר רב מעין כל ברכה וברכה ובפירש"י ועיין תר"י דיאמר פתיחת הברכה וחתימתה, ומה שכתב דיאמר הביננו לכאורה לא משכחת לה אלא אם לא התחיל אמצעיות. ועיין בבהגר"א סי' קד.