(א) **כך שנו חכמים המרכיב כו' אר"א בש"ר כו'**ירושלמי ר"פ הבונה ועיין בבלי שבת (מז). ופשיט מינה הכא לענין טלטול. דכיון דחייב כשמרכיבו אסור לטלטלה שמא תתפרק ויחזירנה וכדאמרינן בפשיטות (בשבת מ"ו). אי בשל חוליות מ"ט דר"ש דשרי ע"ש בפירש"י ותוספות ומה שתפסו כאן לענין שמירת שבת דין טלטיל מנורה. אפשר מפני שהוא דבר הרגיל ביותר והיו בו שינוי מנהגים כדאיתא בשבת שם ובבבלי וירושלמי ע"כ דרשו ברבים להודיע ששל פרקים אסור בכל מקום:

(ב) **כשנתנה להן באלוש כו'.**חולק על מ"ש (בשבת קיח). שאף שבת ראשונה לא שמרו כהלכתה:

(ג) **אבל שכרו בעקב כו'.**ואפשר מידרש בשמירת שבת דפרט ביה באלוש מצות אל יצא איש ממקומו שהיא מצוה שבעקב בהליכה:

(ד) **הכל מוכן עשו תשובה ואני כו'**כצ"ל וכלומר שאינו חסר כ"א דריכה בעקב במנעל:

(ה) **כעבד שאדונו מבקש למכור כו'.**מחמת רעתו שאינו שומע בקולו אבל אני מביא כו':

(ו) **קוריסין בכל מה שמוצא.**האי בכל מה שמוצא הוא פירש איזו מפרש בגליון לבאר מלת קוריסין (ופירוש המ"כ על מלה זו אינו נכון). אבל העיקר נראה שמלת קוריסין נשתבשה וצ"ל קגריסין וכההוא דשמ"ר ס"פ מ"ג ע"ש במ"כ פירושו עבד רע שדרכו למכרו בכל מה שמוצא בכדי להפטר ממנו:

(ז) עקב כי זאת אעשה לךוהוא סוף המקרא בעמוס שם:

(ח) **מעשה בר"ש בן שטח כו'.**ירושלמי פ"ב דב"מ ה"ה:

(ט) **ג' מדות טודות כו'.**במ"ר פ"ה וש"נ:

(י) **מה פרי אדמתך סיגים.**אפשר פירושו כמו סגין בלשון ארמי ור"ל רבים וכד"א (יחזקאל טז) רבבה כצמח השדה נתתיך. ולגירסת הספרים סיגים אפשר צ"ל דרשה זו להלן אחר דרשה מה פה"א צריך עישור כו' זו המילה וע"ז אומר ג"כ מה פה"א סיגי' שיש בהן פסולת תבן וקש וכיוצא בו שצריך להעבירם מן הפרי כן מפרי הבטן וכמ"ש בב"ר ר"פ מ"ג ע"ש:

(י) **אלא תהא עולה ועושה פירות.**נראה רומז בלשונו לפרש לשון המקרא (מלכים ב' י"ט) שורש למטה ועשה פרי למעלה. דהיינו שתהא תפלתם עולה לרצון ועושה פרי למעלה. תצמיח קיום בקשתם לטובה:

(יא) לא עשאן אלא על המיםאפשר ר"ל שלכן ר"ט קובע ברכהמיוחדת על המים לפניהם:

(יב) **ממה שעשיתי לשני מלכי האמורי כו' הוי שמע ישראל אתה עובר היום כו'.**ז"ש אח"כ לרשת גוים וגו' בני ענקים אשר אתה ידעת וגו' מי יתיצב לפני בני ענק (דרש ליה על סיחון ועוג שהיו בני ענק מן הנפילים ונפלו כבר בידם) וידעת היום כי ה' אלהיך וגו' הוא ישמידם וגו' כלומר ממה שנעשה לפניך כבר היום תדע להאמין שישמיד לפניך הענקים שבעבר הירדן ג"כ:

(יג) **שקידש מטרונא בשתי מרגליות כו'**שמ"ר ס"פ כ"ז:

(יד) **שמרו נשמע.**כמ"ש הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו שהמאור שבה כו':

(טו) **דברים אחרים יתחדשו כו' והייתי מבקש רחמים כו'.**הואיל ואני מת ולא נכנס עמכם לא"י לא יהיה מי שיבקש רחמים רבים עליכם כמוני וכדמסיים בסוף המאמר לפיכך כשבאו לעבור את הירדן הזכיר כו' או איפשר ר"ל דברים אחרים יתחדשו שיענשו על הנסתרות וכדאמרינן (בסנהדרין מג). וז"ש ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל כו' ולעבוד את ה' אלהיך בכל לבבך כו' והיה אם שמוע כו' השמרו לכם פן יפתה לבבכם כו' כי תם שמור תשמרון כו' ולדבקה כו':

(טז) יכולים אתם להשתעבד בהכצ"ל וכ"ה בילקוט:

(יז) כך שנו חכמים אין כותבין שטרי ארוסין כו'.(ב"ב קסז):

(יח) **התורה שנתנה למשה עורה כו'.**שה"ר פ"ה פ"ח ירושלמי פ"ו דשקלים תנחומא ס"פ יתרו:

(יט) **א"ל כשסרסרת לישראל נתתי לך כו'**כצ"ל וכדלקמן ועיין שמ"ר ר"פ ל"ג:

(כ) שנו רבותינו נשברה כו'.(ב"ב פ"ז):

(כא) **שיעלה אנדרינוס כו' וינפץ אבני בהמ"ק.**נראה צ"ל טורנסרופוס במקום אנדרינוס שמצינו בו שחרש ההיכל אבל באדריינוס לא נמצא זה:

(כב) **הרי שבעים זקנים.**חולק על מ"ש בבמ"ר פט"ו שנהרגו בעת שהרגו לחור ע"ש:

(כג) **כשם שנתת את נפשך עליהם בעוה"ז.**שאמר ואם אין מחני כו':