(א) **מיני יציאות.**אפשר צ"ל מינין יציאות:

(ב) **סעודת א"י.**אפשר משום דכתיב בתבואת א"י לשון עושר כד"א (תהלים ס"ה) פקדת הארץ וגו' רבת תעשרנה. אך העיקר שכל הכוונה היה לחבב הסעודה על ישראל וכמ"ש בילקוט שכל הסעודה הי' בעצת המן להכשיל ישראל. לכן השתדל להכין כל צרכי סעודה ממאכלי א"י כמו אלו היו בארצם במקומם. בכדי לשמח לבבם שתזוח דעתם. (וכעין מ"ש בסבי דבי אתונא בבכורות ט' כשהריחו ריח עפר ארצם) ועי"ל דלשון ואת יקר דרש כמ"ש באיכה רבה פ"ד פ"ב בני ציון היקרים על יקרת כבודם בסדרי סעודה:

(ג) **עובדא הוי כו'.**ברבוהין כו'. נכון היה לגרוס עובדא זו להלן אחר עובדא דרחמיה דרשב"י שהיה מצמצם בסעודותיו בכדי שיהיו עשרו שמור לכבודו. וע"ז מביא דברבוהיין היה מצמצם בסעודותיו בכדי שיהיה עשרו שמור לעשות בו צדקה:

(ד) **ובלבד בקדירות מפוחמות.**שלא היו לו כלים להחליפם על חדשים נקיים. ברם הכא וכלים מכלים שונים:

(ה) **כבית קומטיטון.**פי' במ"ע בית גדול שבו המלך ועבדיו יושבים. ועיקר פי' קומטיטון הוא בית וועד ועצה אבל יותר קרוב שצ"ל קוזמיטין פי' של כל העולם מקום אספת שווקים לכל המדינות שבמקום כזה מאכל ומשתה מצוי בו:

(ו) **גדולי הדור היו שם וברחו.**דרש לכל העם הנמצאים בשושן. שהיו שם עוד יותר וברחו רק אלו נמצאו שם. ועי' בתרגום ראשון:

(ז) **שעמדו לו בדמים הרבה כצ"ל לשון רבים.**ובא לומר שתיבת המלך חוזר על כאו"א על החצר והגינה והביתן. (ולכן היא מופסקת בטעם מן ביתן). לומר שכאו"א מהן היו כיד המלך שעמדו בדמים יקרים:

(ח) **טיינון.**במ"ע ערך איירינון גרס וקנטינון ושכ"ה עוד היום בתרגום יוני של עקילס ופירשו איירינון מראה אויר. קרבסינון בגד דק עשוי מפשתן נקי יקנטינון דבר אשר לו גוון תכלת. ולפ"ז נראה דרבי ביבי על ותכלת קאי):

(ט) **בא וראה טליתו כו'.**עמ"כ ובילקוט איתא מן החבלים אתה יודע המצעות מה היו וי"ל גם כאן כן דקאמר מן החבלים בא וראה ללמוד מה היו טליתו ולבושו:

(י) **אלא למלכות הזאת.**שבאיטליא (ששם רומי) הוא מחצב השיש הטוב:

(יא) **שהיה ביתו רצוף כו'.**פדר"א פמ"ט:

(יב) למרגלית שהיא אהובה על בעליהעל בהט קאי וכדאמרי' (במגילה י"ב) אבנים המתחוטטות על בעליהן שהוא לשון אהבה וגעגועין:

(יג) על בעלה ודר רי"א למרגליות כו' לחירות כו' דרור א"ר הונאכצ"ל ואתיא דר"ה כדאמרי' במגילה שם אבן טוב יש בכרכי הים ודירה שמו:

(יד) **איתיבון והכתיב כו" ר' פנחס כו'.**לגי' הספרים צ"ל דר' פנחס על מקרא ההוא נאמר ולכן מביאו כאן בלשון איתיבון ובכ"ז אין מיושב כ"כ התיובתא ועמ"כ וקרוב שט"ס יש וכצ"ל ותמן כתיב וכל כלי כו' ור' פנחס אתרווייהו מקשה ומתרץ נמי אתרווייהו:

(טו) **כלים שצורתן נשתנים לימים קלים.**כמש"ל דזוטרא של זכוכית שקלים להשתבר ולהשתנות. והיה משקין בהם בסעודה לכל. ועי"ל דאכלי ביהמ"ק קאי שבעוד ימים קלים שיכלה זמן שבעים שנה לגלותם יוחזרו לקדושתן וישתנו פניהם ומעשיהם לטוב לקדושה וטהרה:

(טז) כיד המלך כמיסת יד המלךכצ"ל וכ"ה בתרגום ראשון ובא לפרש פי' כיד שהיא כמיסת שהוא כהשגת יד:

(יז) **אין אונס בפקתא.**בתרגום שני הגי' בפותקא:

(יח) **לעשות לגדולי מלכות שיהא כו' דרש על כל רב ביתו לעשות לכל רב (מגדולי ושרי מלכות) כביתו (את מקום הסעודה)**והיינו לענין זה שיהא רשאי לצחק כו':

(יט) **לפי שבעוה"ז בזמן שרוח צפונית כו'**ויק"ר פ"ט ע"ש בהגהותי בס"ד: