(א) א"ל קריבין הןכצ"ל והרמב"ן בחידושיו ליבמות (ע"ו) הביא הגי' קרבהון וביאר מן הקרובים לארץ מואב שעיקר מואב עצמה כבר חרבה ע"ש:

(ב) **ממונה על אטנים שבארץ.**על מדידת הארץ בחבלים ולשון המקרא הוא (משלי ז') אטון מצרים שאין מודדים אלא בחבלים:

(ג) **תרשיש שהיה ממונה על הבית.**צ"ל על האניות (או צ"ל על הבורניות). דהיינו אניות גדולים כמ"ש בר"ה (כ"ג) וצי אדיד זו בורני גדולה וכד"א אניות תרשיש:

(ד) **ד"א אמרו מלאכי השרת לפני כו'.**כ"ה גי' א"א:

(ה) **בני כו'.**קרובי. הוא נוטריקון של קרב:

(ו) **אהבי כו'. בני אוהבי כו'.**אפשר אותיות והב שבתיבת והקרוב דרש לשון אהבה וכמ"ש על והב בסופה שנעשין כאוהבין זל"ז:

(ז) **מרומם אני קרנם.**כפשטי' והקרוב אליו דרש שמרומם למעלה עד לשמים ומקרבה אליו. אך לפי הלשון נראה דדריש נוטריקון קר מן קרוב קרנם רומם:

(ח) **בוזק אני לפניהם כרשינין ומשירין מן העולם.**לההבדל הנאות עוה"ז המשילן כבזיקת כרשינים לבהמה. כדי לפטמה (וע"י אכילת כרשינין מבעטת בבעליו). ולשוחטה אח"כ. כן אח"כ משירין. ואפשר צ"ל משמידן כד"א לפרוח רשעים וגו'. להשמדם עדי עד מן העוה"ב:

(ט) **שרי פרס ומדי היושבים ראשונה במלכות רב ושמואל כו'**כצ"ל ולפרש במלכות פליגי. דרב סבר היושבים כבר ראשונה במלכות אחרת קאמר והיינו לפני בלשצר שהיתה של בבל:

(י) **כיצד חי' כל אותן השנים.**דכתיב ושנות רשעים תקצרנה:

(יא) **שלא נשתמשו בכלי ביהמ"ק.**ואע"ג דכתיב (דניאל ה') ואשתיו בהון מלכא ורברבניה. אלו השבעה לא שתו אז (ואולי לזה ירמוז מ"ש שם בדברי דניאל רברבניך ביו"ד דכתיב ולא קרי לומר שיש מהן לא שתו):

(יב) **על כל הנשים כו'.**הדא היא דלא הות תמן. דאח"ז כתיב והיום הזה תאמרנה שרות פרס ומדי אשר שמעו וגו'. א"כ רישי' דכי יצא דבר המלכה על כל הנשים שלא היו שם ולא שמעו בעצמם. יצא הקול וישמעו ג"כ את הדבר הגדול הזה. ותלינן בממוכן. שכל דבריו ועצתו לגרמיה היו שנתכוין בשביל אשתו שלא הזמינוה לשם ולא שמעה:

(יג) **לרעותה הטובה ממנה.**ומדכתיב הטובה בה"א הידיעה. דרש שכבר ידועה בטובתה ממנה והיינו בתו שידעה ומכירה (וכן מ"ש בדוד (שמואל א' ט"ו) ונתנה לרעך התם רוה"ק היה יודע דבר בו):

(יד) **בלא דדין הות צריכה.**לגי' זו פירושו בלא מעשה זו שלא באת בדבר המלך היה צריך וראוי לעשות דת וחוק הזה. ובגליון הילקוט עם כ"א (ד' ליוורנו) נדפס נ"א בלאדרון היא צריכה. ופי' שלוחי המלך להוביל פקודות למדינות. ובלשון בתמיה קאמרי וכי בלאדרין צריכה להשמיע זה בכל המדינות. כי בלא זה ישמע הדבר כי אשר שמעו לדבר המלכה ישמיעוה לרבים:

(טו) **מזו שנכנסה למלכות אבל גדול ליהודים.**וז"ש כאן ונשמע דבר המלך בכל מלכותו כמ"ש ובכל מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע וכו' (ואפשר לשון כי רבה היא דרש גדולה מזו כו') והסבה לזה היה שנכנסה אסתר למלכות והועמד על ידה מרדכי בשער המלך כמ"ש לקמן פ"ו וכן בתרגום ראשון שנתקנא בו המן (וי"ל דר' לוי ור' יצחק דהכא פליגי בפלוגתא דרבנן ורבא במגילה (י"ב) אי משתבחי' במה דאתיליד מרדכי או אדרבה כנסת ישראל קובלת דמקני ביה המן מ"ש ועי' עוד שם (י"ט) מה ראו על ככה כו'):

(טז) את זכר עמלק מתחת השמיםכצ"ל וז"ש בכל מלכותו מלכות שמים:

(יז) **שחוק בעולם בנוהג שבעולם מדי וכו'.**וז"ש במגילה (י"ב) מאי האי דשדר לן וכו' פשיטא אפילו קרחי' בביתו כו':

(יח) **רומיי לקרב.**שוח"ט סוף מזמור נ"א ע"ש נ"א. אפשר פירושו לפיוטים וחרוזים כמו קרובה ופייטינא עי' ערך קרב האחרון:

(יט) **בורגני אחד בירר להן לשון כו'.**כ"ה בירושלמי מגילה פ"א ופירוש הדיוט אחד מבני רומי הוא שבירר להם לשונם מתוך לשון יווני שלא היה להם לשון עצמי. וכמ"ש (בעבודת כוכבים דף ו') שאין להם כתב ולשון. וז"ש גנאי כו' וכמדומה שהגי' הנכונה צ"ל מתוך כתב יווני (וכן באמת על הכתב יש קצת התדמות זה לזה אבל לא הלשונות) וז"ש להלן שאינה חותמת אלא בלשונה: