(יא) **שכיעור ורע יש כו'.**לרבו הראשון. ולכן והתמכרתם ואפשר דרש תיבת והתמכרתם לשון כיעור ורע מרומז בו שם כו'. ואין קונה שמפני שברחו מהם בראשונה לכן אין קונה שאין מאמיניס בהם עוד שלא יברחו שנית:

(יב) **דכתיב והשיבך ה' באניות בדרך אשר אמרתי לך לא תוסיף לראותה עוד כצ"ל.**והרי הלאו השלישי (ועי' בשרשי הרמב"ם לס' המצות שרש ח') ובחנם דחק המ"כ:

(יג) **דברי חמשה ס"ת מנין של הברית ואין קונה ארשב"ן כצ"ל.**ופי' מנין של הברית דדרש ה' של הברית הוא ה' ס"ת (ועי' לעיל דהברית הוא מנין תרי"ג מצות ברית הוא תרי"ב ומצות ברית עצמה הכוללת כולן היא תרי"ג וכמ"ש בפי' הגר"א ז"ל לס' יצירה פ"א) ומה שמסיים כאן ואין קונה נמשך למטה לדרשה דרשב"ן:

(יד) אבל עכו"ם אין להם קנין בכם(יבמות מ"ו):

(טו) **ע"י שהקניתם אלה דברי הברית.**דרש אלה דברי הברית (דכתיב אחר ואין קונה) נמשך לואין קונה. שזה גרם שאין קונה בכם. וכן לאידך דרשא:

(טז) **טמיקא אתם.**פי' משפחת המכובדים שהן בני חורין ואין רשות לקנות מהם עבדים (כמו שיש בכל מדינות משפחות נכבדות כאלה) ויותר נראה דפי' טמיקא הוא מלשון טמיון שהוא אוצר המלך. וז"ש על דפשט ידוי בטמיקא כן הות ליה שנתנו כל ממונו לאוצר שחלק ממנו ונתנו לבנין ביהמ"ק (כמ"ש בשוח"ט מזמור כ"ב ומזמור ע"ח):

(יז) **הקיפוה לגיונות והרגוה כו'.**עמ"כ וי"ל לגיונות השבאים. הרגוה כדי שישמע הקול וידע הכל שנהרגה ולא יוסיפו עוד לשבות שבויים ע"ד להביאם אליה לפדיון:

(יח) **מי לקח לו עבד.**ג"א חבר ולפ"ז לפי הענין י"ל שהוא לפרש ואין קונה. שהיה זה באותה שעה (וז"ש אסתר ואלו לעבדים ולשפחות נמכרנו וגו'. כי לא היה קונה להם לעבדים ושפחות אחרי שלמחר יהיו להריגה) אבל אתם נקנין להשמיד כו' לזה ימצא מי שיקנה אתכם דהיינו המן:

(יט) **אסתר אמרה כו' שמא להשמיד כו'.**שזה קללה שאינה כתובה בתורה: