(א) הוא היה עם דוד כו'. נראה כ"ז לפסקא הקודמת למאמר דשואבין ברוה"ק שמביא ע"ז הא דוישאבו מים מבור בית לחם דהלכה היה נצרך וקרי לה שואבה. והפרשה ה"א צריכה להתחיל מפסקא דתפול על פניה:

(ב) **מלמד כו' כדרך כל הארץ.**זהו רמז ותפול על פניה ותשתחו ארצה לפניו (וכי"ב רמזו בזוהר סדר חיי שרה (קל"א). והכתיב לא תשתחוה כו' ע"ש):

(ג) **שלמה מעם ה' אמר ר' יוסא כצ"ל.**וחסר כאן עוד תיבות וכו' והיינו מימריה דר' יוסא דלעיל פ"ב פ"ט דדרש יתן לך בימי שלמה ונתכוונו לדרוש זה גם כאן. וכדאיתא בילקוט דותהי משכורתך שלמה מרמז שיעמוד ממנה שלמה:

(ד) **מלחמה של מלכות.**כד"א (משלי כג) כי תשב ללחום את מושל:

(ה) **ששה חדשים שהיה דוד בורח כו'.**ירושלמי ריש ר"ה והוריות פ"א ה"ב:

(ו) **למדבר סיחון ועוג שנאמר עוד אושיבך באהלים וגו'.**ושם בעבר הירדן הוא מקום השכוני באהלים כמ"ש (שופטים ח') ויעל גדעון דרך השכוני באהלים מקדם לנבח דיגבהה והן מערי סיחון ועוג במזרח עבר הירדן:

(ז) **את המתים שנטפל בתכריכיהון.**בפירש"י על המגלה הלשון בצרכי המתים וי"ל דהיינו כגון תנחומים או תגמולין לקרובי המתים שהוא גמ"ח להמתין אבל לגירסת הספרים בתכריכהן. הדבר קשה שבועז לא נטפל במיתתן בשדי מואב כלל. ודוחק לפרשו על שאר מתים אחרים:

(ח) **אר"ח צריך אדם להיות לו ב' עטיפות כו'.**פסיקתא דעשרת הדברות. והובא בשאלתות דרב אחאי גאון ר"פ בראשית (והגרי"פ שם בשאילת שלום לא מצא מקומו):

(ט) א"ל צריכין אתם לשנות כצ"ל:

(י) **זכותי תרד עמך.**תנחומא ס"פ בהר:

(יא) **שמא יבא אחד מן הכלבים.**נכון לגרוס מן הנבלים. ובפירש"י על המגילה הביא לשון אחר בזה והוא מן התנחומא שם:

(יב) **שבירך על מזונו.**זוהר ויקהל (רי"ד) ע"ש:

(יג) **והיו נותנים שכר לזונות כו'.**ב"ר פרשה נ"ז: