(א) **אך טוב כו' יכול לכל כו'.**איכה רבה פ"ג פ"ט:

(ב) **בהוללים אלו שלבם כו'**לקמן פ"כ:

(ג) **אלא בשלומם של רשעים כו'.**כלשון המקרא (תהלים צא) בשלומת רשעים תראה:

(ד) **לא הרהרתים בחלאים.**עמ"כ ויש לפרש לא הכתים בחלאים שיבואו מפאת זה לידי הרהורי תשובה בלבם. אבל העיקר גי' חרחרתים וכן גי' ערוך ופירושו לשון חום והוא כפול מן חרה ומלשון החרחור:

(ה) **ולא צביתים בעונות.**הערוך פירש עונות חוטין וכדלקמן. ופי' צביתים לא אסרתים יחד. ויש לפרש עונות חטאים ופי' לא צביתים לא חשבתי עליהם לכרוך עונותיהם יחד עליהם:

(ו) **אלו הציבין לעונות.**כן גי' ערוך ופרושו חוטין דקין. ועל לאספליטין פי' במ"ע מיתרים. ובשוח"ט הלשון בע"א ע"ש:

(ז) **לא ינוגעו לפיכך משה מזהיר לישראל כי תבאו וכו'**ונתתי נגע צרעת. ר"ל מה ששאלו בשורה היא שהנגעים באים מפרש שהיא טובה שעי"ז יחזרו בתשובה:

(ח) **ביום שיגרה הקב"ה אפו כו'**ויענשו בנגעים וכמ"ש במרים ויחר אף ה' בם והנה מרים מצורעת וכן אמר (איוב כ') ויחר עלי אפו וגו' גדודיו:

(ט) **הא כיצד אדם אומר לחבירו כו'.**דב"ר פ"ו:

(י) **על עשרה דברים נגעים כו'.**ע' לעיל ר"פ י"ד ובמ"ר פ"ז וזהר בלק:

(יא) **ואין הסגרה האמורה כאן כו'.**לקמן פ' כ"א:

(יב) **שהיה נהנה מן ההקדשות.**ע' לעיל פ' ה':

(יג) **אין בעל הרחמים פוגע כו'.**רות רבא פ"ב פסיקתא דבחצי הלילה ועי' תנחומא פ' בהר:

(יד) כיון ששמע מיד מתוז"ש בתריה עוד זה מדבר כלומר עודנה חי ומדבר מכלל שמת מיד:

(טו) **לא היו ולואי לא היתה בא ליתן אימתה עליו.**כ"ה ברות ובפסיקתא שם (ולשון לואי איפשר רומז למ"ש בסוכה נ"ב ובירושלמי פ"ק דתענית ה"ד שהקב"ה מתחרט עליהם שבראם):

(טז) **מה אני כו'**לעשות קל מן שמיא נפל מקרא הוא דניאל ד' ואמרו שהוא שרו של נ"נ ואינו ענין כ"כ לכאן וברות רבא ובפסיקתא שם ל"ג לי':

(יז) **ג' פרוזדוגמאות.**ירושלמי פ"ו דשביעית דב"ר פ"ה וע' תוספות (גיטין מו) ד"ה כיון:

(יח) זו אפריקיאיפשר הוא קרטגינא שבאפריקא שהסכימו החכמים שנבנית מבני כנען נראה שלכן באו בני אפריקא לדון עם שראל על ארץ ישראל כדאיתא בסנהדרין צ"א מפני שהם מזרע הגרגשי והכנעני:

(יט) **וביתא דנא סתריה ועמא הגלי לבבל.**מקרא הוא (עזרא ה'):

(כ) **מוסד מוסד.**שיהיה יסוד עולם לא ימוט: