(א) **לא היה יודע מנהגו.**בתנחומא פרשת ואתחנן הגי' מנגנין שלו פירוש תחבולות מלאכתו:

(ב) **ולטמא אלו מרגלים.**טמאי שפתים מוציאי דבה:

(ג) **לזובח כו'**זה מת בחצים ונשפך דמו כמ"ש עליו באיכה רבה חשתפכנה אבני קדש כו' (וכן באחאב) ולא הגין דם זבחים שזרק ע"ג המזבח עבורו בזה:

(ד) **לרוב לו זבח ולא כו'**כצ"ל:

(ה) טוב רואיבהלכה שאין טוב אלא תורה:

(ו) **כל הרואהו נזכר תלמודו כענין.**עיניך רואות את מוריך. וכמ"ש הא דמחדדנא דחזיתיה לר"מ כו' (ומ"ש היד"מ שרואהו בחלום. ליתא (שבברכות נז:) אמרו עליו זוכה לחסידות):

(ז) **ד"א מקרה אחד לצדיק אלו בני כו'**כצ"ל:

(ח) **אלו שלבם מלא חלחליות.**לעיל פי"ז:

(ט) **י"ג חופות כו'.**ב"ר ר"פ י"ח וש"נ:

(י) **ווי על ברא דעלובתא.**כצ"ל:

(יא) **ששה קולות.**עמ"כ שמ"כ הגי' ג' יבבות כו'. וכ"ה בפדר"א פל"ב:

(יב) **יגביה נשר וכי ירום קנו אמר כו'.**כצ"ל:

(יג) הייתי משרה שכינתי ע"ג הארוןכד"א כנשר יעיר קנו כ"ה בפסיקתא דאחרי מות וע"ש כל המאמר:

(יד) **על פיך הייתי מסלק שכינתי.**מפרש בפסיקתא שם שכשהיה כה"ג נכנס לפנים היה מסלק כבודו ומצמצמו בין הכרובים ליתן מקום לכה"ג לכנוס:

(טו) **מקדש ראשון ויתלונן לינה א' מקדש שני כו'**לינות הרבה. אפשר משום שמקדש שני עמד עשר שנים יותר מהראשון קרי ליה לינות הרבה:

(טז) מכלל יופי משם חפר אוכל כו'. כל ימות השנה כיצד היתה תפילתו כו' בתיהם קבריהם למרחוק עיניו כו' כצ"ל וכ"ה בפסיקתא שם (ועיין מ"כ שהיה הגי' לפניו משם מילל אוכל ונדחק לפרש'. ובאמת מפורש בפסיקתא שם דדרש חפר לשון מרגל לתור הארץ וזה מילל כתרגומו מאלליא):

(יז) מגעגעין באדמהכצ"ל פי' מתפלשין בדם:

(יח) **אלא ובאשר כו' שם הוא השכינה.**לשון הפסיקתא ואעפ"כ לא סלקתי כבודי מהם אלא ובאשר כו' וז"ש מאת פני הקדש כו'. מאת פני האבל הזה. שכביכול שכינה היתה מתאבלת שם עליהם:

(יט) **אף לזאת יחרד כו' בניו של אהרן כו' טיטוס כו'.**אפשר קרא דלקמיה יגיד עליו רעו מקנה אף על עולה דרש על בני אהרן. שזכו לעלות אל ה' (כמ"ש שמות כ"ד עלה אתה כו' ואהרן נדב ואביהוא) והתקנא באף עליהם ויגד עליו רעו הוא מטה אהרן. או טיטוס. שהיה להם רעים במעשה זו שנכנסו לפנים ויצאו:

(כ) **אלא להכות נדיבים על יושר.**פי' בתמיה:

(כא) **בר קפרא בשר"י בר אלעזר כו'**במ"ר ספ"ב:

(כב) **חסרו מעיל.**י"ל משום דכתיב וישאום בכותנותם דרש בכתנות כהנים הדיוטים שהיו לבושין בהם ולא היה להם ע"ג מעיל:

(כב) היו משה ואהרן מהלכין כו'(סנהדרין נ"ב.):

(כג) **שפרעו את ראשיהם.**משמע שעמדו בגלוי הראש. ובמ"ר פ"ב נוסח אחר:

(כד) **אר"א בר אבינא מפני מה נסמכה כו'.**ירושלמי פ"ק דיומא: