(א) **שממליך.**יצ"ט שנקרא דל כמ"ש ילד מסכן וחכם והשומע לעצתו משכיל:

(ב) ישמרהו מיצה"רכדדרשינן בבמ"ר פי"א מדכתיב ושמר רגליך מלכד ע"ש:

(ג) **כביכול דרכו של לוה כו'**שמ"ר פל"א (דף קמ"ט א') ע"ש בהגהותי בס"ד:

(ד) **נותן לו פרוטות.**אפשר צ"ל נפשות וכדמפו' בשעה שנפשך כו' אני משיבה לך כו' ועיין בילקוט משלי:

(ה) **לרחוץ בבה"מ כו'**מצוה היא. בשאלתות פ' בראשית הביא הלשון כך היה מנהגו של הלל הזקן במעלי שבתא א"ל אדם להיכן אתה כו' לעשות מצוה כו' לבה"מ לנקות הגוף בשביל כבוד שבת:

(ו) ד"א גומל נפשו איש חסד דמפלג מצוון(המחלק צדקה והוא גומל בזה טוב לנפשו). ועוכר שארו כו'. כ"ה בילקוט משלי וכצ"ל:

(ז) **רש בתורה כו'.**ששונה סדר כו' עיין (תמורה טז):

(ח) **עניים ועשירים כדי שיהיו זכין כו'.**ועיין זוהר ויגש (רח"י):

(ט) **עד שדלו מן המצוה.**ז"ש (שופטים ו) וידל ישראל מאד וכ"ה להדיא בתנחומא כאן (ובילקוט תהלים שם הגי' מן הצדיקים):

(י) **ח' שמות כו'.**מדרש משלי פכ"ב ועיין ערוך ע' אביון שהביא הגי' ז' שמות:

(יא) זכי בי או דכי ביכצ"ל ופי' ל' טהרה יטהר נפשך מעוניך בצדקה שתתן לי:

(יב) **וכי כל מ' שנה.**שה"ר פ"ב פ"ד:

(יג) רבי סימון בשם ר' אלעזר אמר בה שיטה חוריכצ"ל:

(יד) **מלחם של קוצרים.**משום שברות רבה שם יש כמה דרשות שדרש לחם בע"א לכן נקט כאן בהך דרשא מתפרש לחם כפשוטו וכן מצד הקוצרים ודאי כלומר כפשטיה שלא כדרשי דהתם:

(טו) **כתיב נתן תתן לו.**אם נתן תזכה שתתן עוד:

(טז) **לגלגלא דאנטליא כו'.**שמ"ר פרשה ל"א:

(יז) מן דמה מפקתאכצ"ל:

(יח) וחבשינון בפלקיכצ"ל:

(יט) **ומרוים אותם מד"ת.**אפשר דרש מרודים מרוה דודים שהן ד"ת כד"א כי טובים דודיך:

(כ) **שמורים לישראל כו' ומלמדים כו'.**דרש מרודים מורים ומלמדים:

(כא) **כאלו הקריב בכורים.**עי' (כתובות ק"ה) ותדא"ז פ"ב:

(כב) **ר"א בר אהבה אמר רב ור"י (פליגי) חד אמר מדקדקין כו' וחרינא אמר אף בכסות כו'.**כ"ה בירוש' ספ"ח דפאה (וע' פ"ק דב"ב ט):

(כג) **בריתו של א"א.**עמ"כ (ובכתובות ח') קורא לגמ"ח מחזיקי בבריתו של א"א ויש לפרש כאן ג"כ כן:

(כד) כשחר אורך וארוכתך מהרה תצמחכצ"ל:

(כה) **הסר מחוכך מוטה אלו שטרות פרועין.**שאסור להשהותם משום עולה כדאיתא (בכתובות יט):

(כו) **בצחצחות נפשך א"ר טביומי אם כו'**כצ"ל:

(כז) **ר"ט יהב לר"ע כו'.**מסכת כלה פ"א [ועיין ערוך ע' אנונא נ"א בזה]:

(כח) **נסב ופלג יתהון כו'**כצ"ל:

(כט) **נסבי ואתמי ליה כו'**כצ"ל:

(ל) **משובב כו' יושב ומתרעם כו'.**צומק שהעולם ח"ו אינו מסודר בתהלוכות ההשגחה ונתיבותיה:

(לא) **ועמדת אתה ונתת לו.**וע"י כן הודעת והשיבות הנתיבות ליושרם לשבת עולם כמנהגו:

(לב) **חייך שאני מעלה כו'.**זהו דרשא אחרת שמפרש עליו מקרא שמביא אח"כ ואין שייך למעלה: