(א) **ועד שנה שנתעוררה.**צ"ל ועד שעה:

(ב) **למען שמי וגו'**וכתיב שם ונשפטתי אתכם גו' כאשר נשפטתי את אבותיכם וזהו דיני דינין דהכא:

(ג) **קרבנם ופוחסו.**כ"ה גי' המ"כ. ובילקוט כאן ובמשלי הגי' ופותחו וט"ס וצ"ל ופוחתו. והאי עוררה דיני דינין דעגל הוא כמ"ש וביום פקדי כו' וכמ"ש (בסנהדרין קב) ובשמ"ר במקומו. אבל יותר נכון דגרסינן עוררה עליו כלומר על אהרן וכדמסיים ובאהרן התאנף כו':

(ד) **הוא שהקב"ה אומר כו' אמחנו מספרי.**שלא להזכיר שם אהרן בתורה אלא בניו כדלהלן:

(ה) **לעצים בשביל בניהם דתנינן תמן כו'.**עי' בגמרא בתמיד שם ט' א':

(ו) **אני כבשתי את יצרי.**נראה דצ"ל זבחתי את יצרי דדרש זבחי אלהים רוח נשברה שזבח יצרו (וכמ"ש בירושלמי פ' הרואה שדוד עמד עליו והרגו) וע"ל ר"פ ט':

(ז) **עומד ובונה כו' המזבח כו'.**הקרבנות כו' כדכתיב להלן תבנה חומות ירושלים כו' אז יעלו על מזבחך פרים:

(ח) **ולשוח בהדא ברכתא רצה כו'**אית דבעי משמיענה מן הדא זבחי כו' כצ"ל. והוא הכל סיום דברי רבנן שאומרים בשם אית דבעי כו' לדרוש זה מקרא דזבחי כו' אבל מגוף הברכה כגי' הספר אין משמע כלל שצריך לשוח:

(ט) **א"ל זה כבוד גדול.**בבמ"ר ר"פ י"ג הלשון כך אתם מכבדים לי איני מלך כו'. וכן יתפרש כאן וכי זה כבוד גדול הראוי למלך:

(י) **בתחילה והלכו כו'**פי' בתחלה תדרוש פשטי המקראות ואחר כך כו' תבוא לדרשא דעולה על הרהור הלב:

(יא) **ע"ד דר' תנחום כו' נטפלו בהן והלכו כו'.**ולפ"ז קידשם קודם שהלכו לביתם מכל חטא המצוי בעת המשתה כמ"ש סקבא דשתא רגלא:

(יב) **ע"ד דר"מ כו'**ולאחיותיהם בסעודה שזימנם לסעודה כד"א ואל העם כו' כ"ה בילקוט ולפ"ז איוב היה עושה להם סעודה בביתו אחר שהקיפו ימי משתה האחרון זה לזה והיה מקדשם ומזמנם לסעודתם ומטהרם בעולות קודם שיכנסו לסעודתו שיבואו לביתו כבר נקיים:

(יג) עכשיו שאין קרבנות מהו להתעסק בהםוכ"ה בפסיקתא דאת קרבני לחמי וכצ"ל ור"ל אם יש בהם חיוב להתעסק או הן רק כהלכתא למשיחא:

(יד) בזכות משניות שבהם ניכלל כל דינין הנוהגין ושאינן נהוגין משא"כ בתלמוד [שעל סדר טהרות לא נתחבר תלמוד. ואף על קדשים שנתחברו (בבלי וירושלמי רק שהירושלמי נגנז מאתנו אח"כ מטעם שכתבתי ע"ז במ"א בלקוטי בס"ד) לא היו רגילין בו כ"כ. שאף בברייתות תוספתא של קדשים לא היו רגילין רק בשל ד' סדרים הנהוגים כמ"ש התוס' בב"מ (קי"ד) ע"ש]:

(טו) **מקטר מגש לשמי ומנחה טהורה וכי יש כו'**כצ"ל:

(טז) **אשר עשו וגו'.**וישמרו את כל צורתו ואת כל חוקותיו ועשו אותם וכי יש כצ"ל:

(יח) **כימי עולם כימי משה כו'**ת"כ ר"פ שמיני ע"ש בק"א ובשלהי איכה רבא. והא דדרש כימי עולם כימי משה נראה כמ"ש (ישעיה סב) ויזכור ימי עולם משה עמו [ובפי' הגר"א לתו"כ כ"י הגיה כאן בהפוך כימי עולם כימי שלמה וכשנים קדמוניות כימי משה ע"ש]:

(יט) **כימי עולם כימי נח.**מסיים באיכה רבה שנאמר כי מי נח זאת לי ור"ל דדרש כימי תיבה אחת וכמו שת"י שם כימי עלמא ע"ש במנחת שי:

(כ) **במה שהוא מתנה על העולה כו'**כ"ה בפסיקתא ובילקוט פ' פנחס וכצ"ל פי' ממה שחזר ושנה עליו כ"פ:

(כא) מכאן שהעולה כלילאפשר צ"ל מפני שהעולה כליל:

(כב) **קרוב לקט"ו שנה.**בפי' לפר"א פנ"ג בארתי בס"ד שצ"ל קרב למאה ועשרה שנים (כמנין וקד מן תיבת תוקד) והן ל"ט של מדבר וי"ד גלגל ונ"ז נוב וגבעון שהיו בהם האש במזבח הנחושת של משה אבל בבית עולמים וכן בשילה היו של אבנים כדאיתא (בזבחים סא) ע"ש:

(כג) תני בש"ר הושעיא כעובי דינר כו'. בשלהי חגיגה מייתי לה במזבח הזהב (וע"ש בירושלמי) ואפשר כאן נמי גרסינן להאי קושיא אס תימר דהוי גלד כו' עד גרדיון היו בו. להלן אחר מימריה דר"ל במזבח הקטורת:

(כד) דינר גרדיוןפי' מ"ע דינר מטבע של גוראדיאנוס קיסר ונראה שזהו דינרא קורדינאה (שבחולין נ"ד) וכ"מ אח"כ במ"ע שם:

(כה) **בשלם הבשר הבשר היה מבשל כו'**כצ"ל ולשון בשלם הבשר דקרא דרש:

(כו) **שכל המתגאה כו'**שוח"ט מזמור י"ח ועיין תנחומא כאן שמביא בכל אלו מקראות שכתוב בהן לשון עליה ר"ל שעלה וגבה לבם למעלה:

(כז) זריבתן לחלוטיןב"ר פכ"ח:

(כח) **נ"נ כו'**לא נידן אלא באש עמ"כ שגם הוא נשרף חציו וכ"ה בתנחומא כאן וע' בשה"ר פ"ו פ"ז: