גמרא לתני נקובת הדופן וכו'. דברי הש"ס הללו תמוהין דממנ"פ אם פירכת הש"ס אמתני' דאלו טרפות דלא חשיב כל הני וכמו שפירש"י. י"ל דאתי בזה הכלל כמו בסגר ושב שמעתתא. ומ"ש התוספות בר"פ א"ט ד"ה ודרוסת הנץ ומה"ט לא תני במתני'. ע' במהר"ם שיף דבאמת מגיה וצ"ל במתני' וכוונתם אברייתא. ואם נאמר דפירכת הש"ס אתנא דבי ר"ח דלא חשיב הני. הא י"ל דכולהו נקיבו חדא נינהו כדמשני הש"ס לעיל. ואף דנקיבת הדופן דהוא בעצמו אינך בבשר לא חשיב כחד וכמ"ש תוס' לעיל ד"ה אלא הנך וכו'. דמ"מ מה פריך הש"ס מכבד דבי' שפיר י"ל דכולהו נקיבה חדא הוא. ועוד ק' דלא פריך מידי מכבד. די"ל דלא ס"ל כריב"י דנקיבת המרה כשרה וכדמשני הש"ס לעיל מרה מאן קתני לה ר"י בר"י וכו' אף אליבא דאמת דכולהו נקבים חדא נינהו אין ההכרח לשנוי' דסבר כריב"י. מ"מ מנ"ל הכא למיפרך. וצע"ג: