במל"מ ד"ה דברים בסוף דבריו אף שאינו מכוין (נעה"ג) אינו יודע מה קושי' דהא ס"ל לתוס' בחד צד דאפילו במתכון מותר משום כלאחר יד אף דפשיטא דכל כלאחר יד אסור מדרבנן ע"כ דהתם משום תיקון השחיטה שלא יתקלקל מתירים כלאחר יד וכמ"ש תוס' שם להדיא ה"נ י"ל למה דס"ל דמותר דוקא באינו מתכוין היינו ג"כ רק מה"ט דהקילו בתיקון שחיטתו שלא יתקלקל אבל בעלמא גם כלאחר יד ואינו מתכווין אסור. וזהו שכתב תוס' שם וראי' לדברים מפ"ק דכתובות היינו דמצינו דבתרתי למעליותא בדשא"מ ומקלקל שרי ה"נ י"ל דבשא"מ וכלאחר יד דשרי וע"ז כתב ולא דמי לגרירה דאף דמקלקל הוא אסור ויקשה משם על ההיא פ"ק דכתובות ותירצו דבמקום מצוה עדיף וא"כ ממילא ניחא ג"כ לחלק בין ההיא דבכורות לההיא דחופר גומא דמשום תיקון השחיטה שרינן יותר. ואח"כ כתב א"נ דבגרירה היא בענין דאינו מקלקל והיינו די"ל דאין חילוק בין מצוה לדעלמא דגם בעלמא דשא"מ ומקלקל מותר ורק בגרירה לא הוי מקלקל ולפ"ז צריכין לחלק דדשא"מ ומקלקל עדיף יותר מן דשא"מ וכלאחר יד וההיא דבכורות צ"ל ג"כ דמשום תיקון שחיטה דאף דלא ס"ל לחלק דבמקום מצוה עדיף מ"מ נתקיים החילוק דתיקון שחיטה עדיף ומ"מ הראיה מכתובות עולה יפה דמצינו עכ"פ דאיכא מעליותא היכא דאיכא צירוף לדבר שא"מ עוד צד היתר דהיינו מקלקל מש"ה י"ל נמי הכי דאיכא מעליותא היכי דאיכא לדבר שא"מ צד היתר דכלאחר יד דמותר משום תיקון שחיטה ודו"ק.

ברמב"ם בסוף ד"ק שם והשני מסייע הוא וכו' (נעה"ג) ונלע"ד דהו"ה באם הוציאו י' בנ"א דבר שכל אחד מהם אינו יכול להוציאו לבדו אבל שנים מהם יכולים להוציאו בזה כולם פטורים שלגבי כל א' אמרינן כיון דמבלעדו הי' האחרים יכולים להוציאו הוי כמו זה יכול וזה אינו יכול, וכנלע"ד מתוך הסוגיא דמדמי לד' טליות תחת רגלי הבהמה וכו'. והנה בב' ועשו שנים מלאכה זה יכול וזה יכול יש להסתפק אם פטורים ממלקות או דרק לענין קרבן דילפינן מקרא דבעשותה אבל לענין מלקות שניהם חייבים וע' בדברי רבינו פ"ט מהלכות כלאים ומ"ש שם על הגליון בשם מהר"ם די בוטון.