תנו מאתים זוז לפלוני ושלש מאות לפלוני. י"א דמשום הכי אין אומרים כל הקודם בשט' זכה שאי אפשר שלא להקדים אחד מהם אבל אמר מאתים זוז לפלוני ומאתים זוז לפלוני אומרים כל הקודם בשטר זכה שהיה לו לומר שש מאות בין פלו' לפלוני והאי דקתני סיפא ואחריו רבותא קמ"ל דאף ע"ג דבתרא עדיף דיהיב ליה טפי אומרים לראשונים רצה ליפות כחן בהקדמה אע"פ שיפה כחן של אחרונים במתנה מרובה, ואין דעת הר"ר שמואל ז"ל מסכמת לזה.

ה"ג בבכורתו ידו על העליונה וכו' בכתובתה ידו על העליונה בחובו אין לו אלא חובו. וכך גרס' רבינו הגדול ז"ל בתוספתא (ז,ד), ומשמע דכי אמרי' בכתובתה ידה על העליונה בשאמר כן שלא בפניה או שלא חלק נכסיו אבל חלק נכסיו אפילו שלא בפניה ואמר לה טלי זה בכתובתיך הפסידה כתובתה כשם שהפסידה בקרקע לר' יוסי ברבי חנינא דלדידיה לא שייך לחלק בין מטלטלין לקרקע ולישנא דתנו מאתים זוז לאשתו נמי משמע שלא אמר כן לאשתו.