הא דאמרינן וזו היא שקשה בדיני בממונות. ואתינן למיפשטא ממתני' (קנז,א)ודחינן לה קשיא לן וליפשוט מהא דתנן בכתובות (נ"ב א') ולא בראוי כבמוחזק בכתובה והוא הדין לבעל חוב כדפרישנא ביש נוחלין. ויש לומר ההיא בשאר ראוי כגון כופר דלוה דאינו משתלם אלא לאחר מיתה וכגון זרוע ולחיים דלעיל, אי נמי פירושה כגון דאחוה ואחי אבוה דהוא ראוי כדתנן והמיבם אשת אחיו אבל בנכסים דאבהתי לא סלקא דעתך והתם נמי אמרי' בגמ' ולא בראוי כבמוחזק דסיפא לאיתויי נכסי דאבא דאבא אלמא מתני' גופא בשאר ראוי היא והשתא סלק' דעתך דסיפא דההיא משום שבח תנא לה ונכסי דאבא דאבא מוחזקי' הוו לבעל חוב ממה נפשך. ומיהו למסקנא דדינא ניחא דכולהו הוי ראוי כבכור.