הא דאמר רב פפא מלוה על פה גובה מן היורשין כדי שלא תנעול דלת בפני לווין. משמע דס"ל שעבוד' לאו דאורייתא וכן עיקר שהרי הוא אמר פריעת בע"ח מצוה ובמסכת כתובות (פ"ו א') נמי בעו מיניה לדידן דאמרת פריעת בעל חוב מצוה אי אמר לא ניח' לי למעבד מצוה מאי א"ל כדתניא כגון לולב איני עושה מכין אותו עד שתצא נפשו אלמא שעבוד נכסים לאו דאוריית', ודאמרינן בקדושין (י"ג ב') שעבודא דאוריית'ה"ק אפילו למאן דאמר שעבוד' דאוריית' גובה מן היורשין ואינה גובה מן הלקוחות גובה מן היורשין כדינה, ויש לשונות אחרים. ודברי רבינו הגדול ז"ל בכאן אינם מחוורים, אבל יפה פסק דשעבוד' דאוריית' דרב הונ' בריה דרב יהושע משמע דהכי סבירא ליה ור' יוחנן וריש לקיש נמי ועל כרחין כותייהו קיימי' לן.