Chiddushei Ramban on Bava Batra Daf 27a
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
תא שמע הקונה שתי אילנות וכולי הא שלשה מביא וקורא. וקשיא להו למה לי הא דוקיא ליקשי ליה בהדיא מסיפא דקתני הקונה ג' אילנות מביא וקורא ואיכא למימר סוגיא דתלמודא הכי מקשה מרישא ואפילו מדוקיא ואע"ג דמפרש לה סיפא בהדיא כי ההיא דואלו מציאות. ת"ש כריכות ברשות היחיד וכו' הא ברש"ה וכו' ואע"ג דקתני לה סיפא בהדיא.
תא שמע הקונה אילן וקרקעו וכו' לא ט"ז אמה. וא"ת כי אמר וקרקעו מאי קמשמע לן דהא קרקע הצריך לו קאמר סתם ולא פירש כמה איכא למימר דקמשמע לן דכי לא לקח קרקע הצריך לו אינו קורא ולאפוקי מדרבי יוחנן דאמר על מנת כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ ומשמע דאיהו מוקי לה בכל שהוא ופירוש קרקעו שהוא נוטע בו.
חייבת בפאה ובבכורים ולווידוי. כתב רש"י ז"ל דלא גרסינן וידוי שאין ודוי אלא במעשר והוא אינו תלוי בקרקע שאפי' מי שאין לו קרקע מעשר פירותיו ומתודה עליהן והא דאמרינן תבואת זרעך ולא לוקח בשלקח פירות ממורחין עסקינן דאם אינן ממורחין חייב במעשר דבמרוח תלה רחמנא כמו שפירשתי בפרק הפועלים ועוד דמכל מקום חוכרי' חייב במעשר לדברי הכל כדתנן יש בתרומה ובמעשר מה שאין כן בבכורים וכו'. ונוהגים באריסין ובחכירות ובסיקריקון והגזלן וכו'. בפ' שני דמסכת בכורים. ואיכא דמפרשי לה בוידוי בכורים, וכן שנינו שם שהמעשר והבכורים טעונין הבאת מקום וטעונין ודוי ואסורין לאונן וליתה שאם אינו מביא בכורים היאך יתודה עליהן פשיטא וי"ל שקרקע כל שהוא בכורים שבו טעונין וידוי ושמעתי דבירושלמי במסכת פאה גרסינן רבי מנא בעי ולמה לינן אמרין מי שאין לו קרקע פטור מן הוידוי דכתיב ואת האדמה אשר נתתה לנו רבי יוסי בר רבי בון בשם רבי יוחנן אמ' מן שמעת' כן מי שאין לו קרקע פטור מן הודוי פירוש שאינו מתודה על מעשרו לפי שאין יכול לומר ואת האדמה אשר נתתה לנו. ומיהו זה מוכיח דלא גרסינן ליה במתניתין, כדברי רש"י ז"ל ולאו מטעמיה.