חצר מהלכת לא קנה. הקשו בתוספ', הא חצר מידה איתרבי וידה מהלכ' היא ומתרצי ידה מינח ניחא וגופא הוא דקא ממטי לה כדאמרינן גבי קלתה בפ"ק דמציע' ולאו מילתא היא דאע"ג דגופא ניחא ידה לא ניחא וכמהלכת דמיא מה שאין כן בספינה וקלתה דניחי לגמרי ואפילו הניח לה ע"ג גופה או ע"ג רגלה ומהלכת מגורשת אלא כיון שאינה מתרחקת ממנה כשאינה מהלכת אבל חצר מהלכת כיון שאפשר לה להתרחק ולא תהא משתמרת לדעתה לא קניא ליה.

לבתו קטנה. לאו דוקא, אפילו לנערה נמי אב מקבל גיטא בעל כרחה דאיתקיש יציאה והוי' אלא מאי קטנה לאפוקי בוגרת והא דחשיב שליחות דאב בעל כרחה משום דהיא עצמה יש לה יד בגיטין כדתנן נערה המאורסה היא ואביה מקבלין את גיטה אבל לענין קדושין אביה במקומה וכל שנעשה לדעת אביה לא מיקרי בע"כ כדמוכח בפ"ק דקדושין דאמרינן התם דכסף באישות בע"כ לא אשכחן, כך מפורש בתוספתא.