Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Bava Kamma Chapter 5
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
רבב"כ בעי קומי ר"א מפני שהוא ספק כו' א"ל במועד הוא מתניתא. הפ"מ ז"ל מגי' באומד. וכתב שאי אפשר להעמיד כלל הגירסא במועד. ולא אבין מדוע לא נפרש בפשיטות בסיפא דמיירי במועד כמו שמבואר היטב בגליון. ובמהרא"פ מבאר כיון דבמועד משלם מן העלי' אפילו המזיק שוה חלק עשירית מן הניזק א"כ שוה הולד והפרה בהנזקין. מה שא"כ בתם דחיובו הוא מגופו אזלינן נמי בתר חלקו שיש לו בגופו. מה שא"כ במועד לא אזלינן בתר חלקו שבגופו. וכשהזיקו שניהם כל אחד משלם ח"נ:
אמר ר' ירמי' הכל מודין בבית כו' הכל מודין בשדה כו' ע"ז פריך תמן תנינן המגדיש בתוך שדה חבירו שלא ברשות ומסיק שם המשנה ואם הגדיש ברשות בעל השדה חייב אלמא מפורש דשדה דומה כמו בית. דלהת"ק א"צ לקבל עליו שמור והיינו דמסיק גדישים בשדה ככלים בבית והיכי קאמר רבי ירמיה דהכל מודין בשדה ע"ז משני ריבר"ב דמיירי במגדיש בשדה דמוסגר דאית לה מסגר לפיכך חשובה כבית:
וכי יש לו רשות להפקיר נזקיו ברשות הרבים. פי' דבור ברשותו הוא בהפקיר רשותו ולא הפקיר בורו והאיך יכול הוא להפקיר נזקיו ברשות הרבים אמר רבי יוסי בר"ב תיפתר כר"י בר"י דאמר שלשה טפחים כצ"ל וכן גי' מהרא"פ ז"ל שהן סמוכין לרשות ר"ל לרשות הרבים כרשות הרבים הוא וכן היא בבבלי דף נ' ע"א עיי"ש:
ר' מנא בעי מהו שיעשה העומק כגובה. ר"ל אם היזק בגובה לכו"ע חייב אך אם נתקל בגובה והוזק בעומק מיבעיא ליה ובמס' ב"ק בבבלי דף נ' ע"ב פליגי בזה רב ושמואל. ומפרש התוס' ז"ל דבהוזק בגובה לכו"ע חייב. ולא נחלקו אלא בנתקל בגובה והוזק בעומק עיי"ש והכא מיבעיא לי' לר"מ:
א"ר ינאי לתוכו בין שלפניו בין שלאחריו חייב. חוצה לו לפניו חייב לאחריו פטור כצ"ל וגי' מוכחת היא וכן גירסת מהרא"פ כצ"ל ופשוט הוא:
שמואל אמר בשהתריפו מחמת אוירו אבל אם נחבט בקרקעו חייב. כפי' בגליון בשם הרמב"ן ז"ל דבחבטה הוי ממונו כמו שור ולא בור. ע"ז מסיק ר"י ורשב"ל תריהון אמרין אפילו נחבט בקרקעו פטור דרך נפילה פטרה תורה ר"ל כיון דהוי דרך נפילה פטרה תורה את הכלים. והירושלמי הזה מובא בשטמ"ק בדף נ"ג סוף ע"ב עיי"ש:
שמואל אמר אווז ים עם אווז ישוב כלאים זב"ז אע"פ שדומין זל"ז משום דלא מצינו ב' מיני עופות בעולם לענין כלאים דהא כולהו עופות דיבשה הוי מין אחד דעופות. ע"כ קמ"ל שמואל דמצינן בעופות ג"כ כלאים וה"ד כגון אווז דים ואווז דישוב. וע"ז אמר ר' יוסי מתניתא לא אמרה כן אלא שור עם שור בר חמור עם חמור בר כלאים זב"ז הרי דמצינו מין אחד שיהי' כלאים כגון שור עם שור בר דווקא גבי בהמה ולא גבי עופות דבעופות לא מצינו כלאים במין אחד אף שחולקין בין יבשה וים:
רשב"ל אמר משנה שלימה שנה רבי וכן חי' ועוף כיוצא בהן. מילתא אחריתא הוא וגרסינן זאת במס' כלאים פ"ק ה"י לענין דקאמרינן שם אם נוהג כלל כלאים בעופות. קאמר ע"ז רשב"ל משנה שלימה שנה רבי חיה ועיף כיוצא בהם דנוהג בהם כלאים. אמר ר"י ואנא דאייתיתיה מן דבית לוי תרנגול עם פיסיוני כלאים זב"ז. והתם במס' כלאים מפרש דלמה למר ר"י מן דבית לוי ולא למד ממשנה שלימה עיי"ש:
סליק פירקא בס"ד: