Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Berakhot Chapter 4
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כשהוא אומר כחום היום הרי שש אמור. ר"ל דשש כבר אמור דנקרא חום היום ולא חום השמש כדמסיק דאפילו בצל הוי חום משא"כ חום השמש הוי בד' שעות:
והתני הקדים תפלת המנחה כו'. משמע דווקא דיעבד ומשני פתר לה שלא הגיע זמן התפלה ר"ל דלא הגיע זמן מנחה קטנה אלא מיירי במנחה גדולה אז דוקא בדיעבד אם הקדים מנחה יצא אבל בזמן מנחה קטנה אז מנחה קודם אפילו יש שהות ביום על שניהן ומביא ראי' דאיכא מנחה גדולה מהא דריב"ל:
א"ר לוי כנגד י"ח אזכרות אר"ה אם יאמר לך אדם י"ז אינון אמור לו של מינים כבר קבעו חכמים ביבנה. כן גי' השנו"א ז"ל ר"ל דברכת המינים משלים לי"ח התיב ר"א בר"י קומי ר"י והא כתיב אל הכבוד כו' ר"ל אם כן הוי י"ט ומשני תני כולל של דוד בבונה ירושלים וא"כ אין כאן רק י"ח ופריך והא תני כולל של מינים ושל פושעים במכניע זדים ואית לך לכל חדא וחדא מנהון אזכרה פי' אם אתה חושב גם מה שנכלל שיש שם כנגד כל אחד א"כ צריך שם גם כנגד מינים ופושעים וזדים. ע"ז קאמר ר"ח בשם ר"פ כנגד י"ח פעמים שאבות כתובים בתורה אם יאמר לך אדם י"ט הן אמור לו וזכרתי את בריתי כו' לית מנהון כן גי' השנו"א ז"ל פי' דלא חשיב אלא מה שהוא כסדר אבל כאן יעקב תחלה ואם יאמר לך אדם לפ"ז י"ז הן דהא לא כתיב רק י"ז פעמים כסדר אמור לו זכור לאברהם ליצחק לישראל מנהון כן גי' הגר"א ז"ל בשנו"א פי' אע"פ שכתוב ישראל מ"מ כיון דכסדרן הן הוי מן המנין דישראל היינו יעקב רשב"נ בשם ר"י כנגד י"ח ציוויין שכתוב בפ' משכן שני ר"ל בפרשה שניה שבמשכן והוא פ' פקודי אר"ח בר ווא ובלבד מן ואתו אהליאב עד סופו דספירה ר"ל סוף המנין פי' בשנו"א ז"ל דרשב"נ בשם ר"י אינו חושב הא דכתיב וירא משה כו' והנה עשו כאשר צוה ה' את משה משום דהיא כולל שעשו הכל כאשר צוה ה' ואינו מן המנין אבל ר"ח חושב המקרא הזה ג"כ במספר אך מ"מ לא הוי י"ט משום דמתחיל מן ואתו אהליאב המספר:
רב אמר צריך לחדש בה דבר. פי' דלא סגי בתפלת מוסף שיזכור קרבן מוסף סתם אלא צריך לפרש בפירוש מוסף יום ר"ח הזה או שבת הזה או מוסף יום חג המצות הזה וכן כל יו"ט בפירוש של יום טוב הזה שמואל אמר אפילו לא אמר בפרוטרוט יום טוב הזה וכן מסיק דר"ז בעי קומי ר' יוסי וא"ל אפילו לא חידש בה את חידוש של יום הזה אלא אמר סתם ונעשה לפניך את חובותינו תמידי יום וקרבן מוסף יצא ואין לפרש דצריך לחדש בה דבר משום דשיטת הירושלמי הוא דמתפלל בר"ח ובחוה"מ במוסף י"ח כמו שפי' מהרא"פ זצ"ל ז"א דמתוס' ז"ל דף כ"א ע"ב דס"ל בשיטת הירושלמי דמתפלל י"ח במוסף משמע דהירושלמי הזה לא פירשו כן דאל"כ מאי מהני שהגיהו אח"כ בירושלמי גבי ומצאן מתפללין מוסף דמשמע מכאן דס"ל להירושלמי דמתפלל י"ח במוסף ומחקו תיבת ומוסף הא סוף סוף מוכח מכאן דמתפלל י"ח א"ו דהפי' הוא כאן כדברינו וכן פי' בס' חרדים ז"ל:
באיזה אמן אמרו תרין אמוראין. הירושלמי הזה מובא בתוס' ז"ל דף כ"א ודייקי מכאן שלשיטת הירושלמי צריך להתפלל במוסף דחול כגון בר"ח ובחוה"מ י"ח ולבסוף כתבו דט"ס הוא ומצאן מתפללין מוסף והפ"מ ז"ל לעיל בפ"ג ה"ב וכאן כתב דא"צ להגי' ובאיזה אמן אמרו לא קאי אהא דסמוך לו אלא מילתא אחריתא הוא והוא הסוגיא דלעיל בפ"ג ומובא כאן אגב גררא כדרך הש"ס הזה והוא נכון מאד דכן באמת דרך הירושלמי בכו"כ פעמים: