Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Ketubot Chapter 2
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
רבי אבין בשם רב מודה חביבי בשטר. דאף דע"י עדים הוי מ"מ אבל ע"י שטר לא הוי מ"מ ושאל האיך עבידא ומפרש טענו מנה וכפר בו והוציא שטר שחייב בו חמשים אין לו אלא חמשים פי' אפילו כשכופר בכל והוציא שטר על מה שכפר דזה חשוב מודה מקצת מן טענתו מ"מ כיון דהוא שטר אין נשבעין על כפירת שיעבוד קרקעות וע"ז אמר ר"י בר"ב נשמעיני' מן הדא כלומר דפליג על ר' אבין [וזה כפי' הגר"א ז"ל] סלעין דינרין די אינון ונמחקו אין פחות משנים מכאן ואילך המלוה אומר ה' והלוה אומר שנים כגי' הירושלמי בפ' ג"פ כו' מפני שאין הודיי' מן הטענה כלומר דמה שהודה לו בזה לא טענו דהא השנים לא טענו כלל דכו"ע מודים בזה כדמסיק במסקנא כו"ע מודיי שחייב לה מנה והיא כתובעת מנה אחר [גבי חטים ושעורים גרסינן מין הטענה ביו"ד וכאן גרסינן מן הטענה בלא יו"ד והוא כמו מהטענה] אבל אם ההודאה מן הטענה כמו האי האיך עבידא טענו מנה וכפר בי' והוציא שטר שחייב לו חמשין חייב שבועה כמו עדים ולא מיפטר בשטר משום שיעבוד קרקעות אלא משום דלא הוי ההודאה מקצת מהטענה משום דהשנים אינו תובע ממנו אבל אם הי' תובע וכופר הכל והוציא שטר על מקצת הוי כמו עדים וחייב שבועה אע"פ שיש שיעבוד קרקעות ע"ז שאל במתניתן דידן וכא' לא כמודה מקצת מהטענה דהא אין כאן שטר ומסיק דה"נ כו"ע מודיי שחייב לה מנה והיא כתובעת בידו מנה אחר והוא אינו מודה לה הממע"ה. כלומר דה"נ דמי לשטר של סלעין דינרין ונמחקו דלא חשוב הודיי' מן הטענה משום דהשנים אינו תובע ממנו וה"נ המנה אינה תובעת ממנו [ושפיר מדויק לשון מן הטענה דלדברי המפרשים ז"ל לא הבנתי לשון מן הטענה] ושפיר מדויק לשון האיך עבידא דלכאורה צ"ב גדול לשון האיך עבידא דמאי צריך לפרש הא בפשיטות ניחא מודה חביבי בשטר וע"ז מפרש דלא תימא דווקא בשתבעו בתחלה מנה לי בידך חמשים שבשטר זה וחמשים בלא שטר והודה רק חמשים שבשטר זה שמראהו לו דז"א אלא אפילו תבעו מנה וכפר בו והוציא שטר שחייב לו חמשים דבעדים כה"ג חייב ובשטר פטור אפילו בשכפר כל המנה מ"מ ההודאה שהוציא שטר לא חשיב כעדים ופטור מטעם שיעבוד קרקעות. וע"ז פליג ר"י בר"ב וקאמר נשמעיני' מן הדא סלעין דינרין כו' מפני שאין הודיי' מן הטענה משום שהוציא שטר בתחלה על השנים ומעולם לא הי' טענה וכפירה והודאה בשנים שבשטר הא אם הודאה מן הטענה כגון שכפר כל המנה אז חייב שבועה אפילו בשטר אע"פ שהוי שיעבוד קרקעות:
ר"ח בשם ר"י כגון אלו שיצאו ביו"כ וראשה פרוע. פי' זכר לאבילות שהיו בנות ישראל יוצאות ביוה"כ כדפי' הפ"מ ז"ל ופריך וחש לומר שמא בתולה מן הנישואין ועידיה מעידין אותה שלא נבעלה היא וכן הוא לעיל בפ"ק ה"ד איזהו בתולה מן הנישואין כל שנכנסה לחופה ועדי' מעידים אותה שלא נבעלה וע"כ כצ"ל גם הכא וט"ס הוא מה שנדפס ועדי' מעידין אותה שלא נבעלה קודם ומשני זאת אומרת בתולה מן הנישואין אינה יוצאה וראשה פרוע וחש לומר שמא מוכ"ע היא כו' וחש לומר שמא בתולה מן הנישואין היא כו' עיי' בגליון דמקשה לפ"ק לפי' הפ"מ ז"ל עיי"ש ובאמת פי' הירושלמי בפ"ק מוזכר בשט"מ ז"ל וה"פ התם ע"ד דר"א בוגרת אימתי נישאת מוכ"ע אימתי נישאת בתולה מן הנישואין אימתי נישאת אם הוא לא פליג דשם בתולה נישאת ברביעי או דווקא למאן דא"ל ט"ב וע"ז פשט נשמעיני' מן הדא אם יש עדים שיצאת בהינומה וכו' הדא אמרה לית רביעי כלום פי' דאין זה תקנה קבוע דהא במקום שב"ד יושבים בכל יום אשה נישאת בכל יום כן פי' הרא"ה ז"ל והרשב"א ז"ל מפרש דלית רביעי כלום דהא אלמנה נמי נישאת ברביעי דלא איכפת לן בין ברכה דאדם לברכה דדגים עיי"ש וע"כ ה"פ כיון דלא הוי רביעי תקנה קבוע לבתולות דהא יש בתולות שנשאות בכל יום במקום שב"ד קבוע וכן אלמנה נמי דנבעלת ברביעי ע"כ לא שייך לא פליג ע"כ בתולה מן הנישואין ומוכ"ע לא קפדינן ארביעי דלא שייך לא פליג בזה וע"כ ממילא לא קשה קושית הגליון ודוק:
בשלא מת אביו מתוכה אבל אם מת אביו מתוכה אפילו אכלה שני חזקה אינו נאמן. כן מגי' הק"ע והפ"מ ז"ל ונכון הוא והיא מסוגי' במס' ב"ק דף קי"ב בר חמוה דר' ירמי' עיי"ש דמוכח אפילו החזיק כל ג' שנים בחיי האב אך בעת מיתת האב הי' איזה שעה ברשות האב ומת מתוכה אין חזקתו חזקה וכן פסק בשו"ע חו"מ סי' קמ"ט סק"ג עיי"ש ודוק:
א"ר יוחנן ותני כן שנים אומרים כו'. פי' של ותני כן אינו מובן וע"כ מגי' הק"ע ז"ל לקמן גבי ואם ניסת תצא כדי שיתקיים האי ותני כן א"נ ואם ניסת לא תצא היינו שאם ניסת קודם שבאו עדים האחרונים והיינו כרבנן דתמן ובאמת האי ותני כן לא שייך לסוגיא דידן אלא שייך לפ"י במס' יבמות דמזכיר שם בין על רבנן דהכא ובין על רבנן דתמן ע"ז אמר ר' יוחנן ותני כן שנים אומרים מת כו' פי' דמבאר דכן תנינן פלוגתא בין רבנן דהכא לרבנן דתמן עד סוף כל הסוגיא דהכא והתחיל הכא הסוגיא מאמר ר' יוחנן ותני כן כדרך הש"ס הזה לאלפים ולרבבות והא דשייך הסוגיא הזאת מרבנן דהכא ומרבנן דתמן גבי שנים אומרים נתגרשה כו' הוא משום דפריך ר' יוסי בסוגיא הזאת מחלפא שיטתין דרבנן דתמן שאילו מעשה ראשונה שנים אומרים מת אביו מתוכה ושנים אומרים לא מת אביו מתוכה כו' ע"כ שייך הסוגיא הכא ודוק: