Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Kilayim Chapter 2
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
אלא בשנתערבו דרך מכנס. מדברי הכ"מ ז"ל והתוי"ט ז"ל נראה דהתיבות הללו שייכים לעיל לבתר הקושיא מה אנן קיימין אם במתכוין לזרע וכו' ע"ז משני בשנתערבו דרך מכנס:
עד כמה עד שתהא בארץ ג' מים במקום הטינא אבל במקום הגריד בעיא היא יותר ותני מקצת היום ככולו ואם צמחה והוריד בהמתו לתוכה וקירטמתה הר"ז מותרת מ"ט דרבנן מכיון שנתן דעתו לחרוש אפילו לא רצף תני אין מחייבין אותו להיות חורש דק אלא כתלמי הרביעה רשב"ג אומר זנב הסוס כו' מ"ט דאבא שאול כו' מה אבא שאול כרבנן דרבנן אמרי מכיון שנתן דעתו לחרוש אפילו לא רצף אבא שאול אומר מכיון שהתחיל ברובע דיו. פי' דאבא שאול ס"ל כרבנן מכיון שנתן דעתו לחרוש אפילו לא רצף דא"צ להיות רצופין ולא אמרינן מכיון שהתחיל לחרוש יחרוש כולו כמו דס"ל לר' יוסי בה"א ר' יוסי אומר יבור מכיון שהתחיל ברובע יגמור ואבא שאול ס"ל כרבנן ולא כר' יוסי וס"ל מכיון שהתחיל ברובע דיו דאי כר' יוסי צריך להשלים את כל הרובע כמו דס"ל לר' יוסי יבור הכל לעיל בה"א כן גי' הגר"א ז"ל בכי"ק וכן הפי' בסוגיא זו:
ואם צמח מותרות לשעבר ואסורות לעתיד לבוא. בתוספתא היא גבי גומם פחות מטפח וזורע ואח"כ משרש דאם לא ישרש יחזורו יצמח משום דכיון דהזרעים אצלו נעשה לח עי"ז וחוזר ונצמח ע"ז אמר דאם נצמח האילן מותרות לשעבר ואסורות לעתיד לבוא ר"ל דאם יקיים אותן אח"כ אסורות לעתיד לבוא כהדא שמעון בן יהודא גם כרמיא אמר לאריסי' פוק זרע מן דזרע צמחין משום דנעשה לח וע"כ נצמת ע"כ אמר לי' פוק חצוד משים דאסור לעתיד לבוא מן דחצד ר"ל לאחר הקצירה ארטבין פי' נעשה רטוב נתייבש כיון שכלתה הלחלותית ע"י הזרעים חזר ואמר לי' פוק סמך פי' דהשתא מותר לחזור הזרעי' עליו ר"ז בעי עד כדון כרשב"י שהוא אמר לדעת גמורה פי' תיבת לדעת גמורה איתא בירושלמי לענין שנותן לו על כל אופני' ושלא לדעת גמורה הוא שנותן לו רק מצד הכרת עבירה עי' במס' סוכה פ"ד ה"ב וע"כ מקשה התינח רשב"י דחצד ע"כ על כל אופנים ולא אמר לאריס חצוד משום כלאים ולא משום הכרח מראית עין דכלאים צוה לחצוד ע"כ מיתרות לשעבר אע"פ שנצמח אצל הזרעים ולא אסור משום מראית עין דכלאים משא"כ שאר כל אדם דלא יחצדו רק משום הכרח דאיסור כלאים ואם יאמרו דיחצדון משום איסור כלאים א"כ השלעבר נמי מיחזי ככלאים ומשני דאף רשב"י אינו אוסר אלא משום מראית עין ר"ל דאף רשב"י ג"כ צוה לחצוד משום מראית עין דכלאים ואפ"ה השלעבר מותר ולא הוי מראית עין בשלעבר כיון דחכמים התירו לו:
תניי יהושע כו' כשזרעה לעמיר היא מתניתא. דבזה ניתא לי' אבל בשעלתה לזרע לא ניחא ליה לבעה"ב בזה משום דמין זה מפסיד התלתן והא תנינן וכן תלתן שהעלת מיני עשבים אין מחייבין אותו לנכש אלמא דלא ניחא לי' לעשבים ואין לחשוד אותו שזרע בכיון בכאן משום דהעשבים מפסידין את התלתן ומשני ריב"א בשם גרמי' דמיירי בעשבים שהעלוה לשם זרע דעשבים הללו מפסידין התלתן ובעשבים הללו מותרין משום גזל ואין בו תניי יהושע ע"ז מקשה ר' יוסי א"כ מה שאסר יהושע משום גזל לא אסר אלא אותן העשבים דהוי בעוברי עבירה דאותן אסורין משום גזל אבל עשבים דאין בהן עבירה מותרין משום גזל בתמי' א"ו דפשיטא דלא שנייא בין לזרע בין לעמיר בכולהו אשר יהושע אפילו לזרע דמותר משום כלאים ע"ז מקשה כיון שדעתו עליהן דקאמרת אסורין משום גזל א"כ ניחא לי' לבעה"ב אע"פ שמפסיד התלתן א"כ יהא חייב לנכש דהא יחשדו אותו שהוא זרען ע"ז משני ר' אחא בשם ר' מיישא רוצה הוא בהן כאילו עקורין ומונחין לפניו ר"ל דלעולם לא ניחא לי' מה שעלו בכאן ורוצה שיהיו עקורין ויהיו מונחין עבורו אבל לא שיטלם אחר ופריך א"כ לפ"ז כלאי הכרם יהא אסור משום גזל. דאף דניתא לבעה"ב שיעקרום כדי שלא יאסר את כרמו בשיוסיפו מאתים אבל כ"ז להניח לפניו ולא שיטלם האחר לעצמו א"כ קשה על תירוצא דר' אחא בשם ר' מיישא ע"ז קאמר דר' יוסי לא אמר כן אלא שבסוף הוא רוצה בהן כאילו עקורין ומונחין לפניו ר"ל דאף שלכתחלה לא היה רוצה שיעלו העשבים ויפסידו את התלתן מ"מ לאחר שעלו וכבר הפסידו נמצא דלבסוף הוא רוצה שיהיו מונחין לפניו ולא ביאר עדיין טעמו וע"כ מקשה א"כ קשה נמי לדידי' ג"כ מכלאי הכרם שלבסוף הוא רוצה קודם שעלה למאתים וע"ז מסיק טעמו כאן יש לי עם מי להכנס וכאן אין לי עם מי להכנס ר"ל דבכלאי הכרם לא ניחא ליה ג"כ בסוף שעלה כלאים במקום הזה טוב יותר שהי' עולה במקום אתר ויכנסם ממקום אחר משא"כ בעשבים של תלתן ניחא ליה בסוף שעלו אצל תלתן דעם התלתן יכנסם אבל בלא תלתן אין לו עם מי להכנס דבפ"ע לא חשיב כלל הילכך הגם דלכתחלה אינו כדאי ההפסד דתלתן אבל בדיעבד שכבר עלו ניחא ליה על עצם העשבים שעלו בכאן עם התלתן דבלא תלתן לא הי' לו עם מי להכנסב וניחא ליה בהרכבה הזאת וע"ז פריך ר"נ אמר ר"מ בעי הגע עצמך שהיתה לו שדה אחרת של תלתן סמוכה הרי יש לו עם מי להכנס וא"כ לא ניחא ליה מהרכבה הזאת מה שעלו ביחד עם התלתן דהא אז הי' ניחא לי' שלא יעלה ביחד עם התלתן ע"ז אמר מיליהון דרבנן פליגין ר"ל על קושית ר' מנא דר"מ ס"ל דתלתן עם עשבים דומה לכלאי הכרם כמו דכלאי הכרם מותר משום גזל כמו כן תלתן בעשבים מותר ואילו מיליהון דרבנן פליגין ע"ז דאר"ז בשם דבית ר"י כל הספיתין אסורין ר"ל משום גזל חוץ משדה בור וניר ובשדה כרם ר"ל כלאי הכרם מותרין משום גזל ואי כר"ע קשה יאמר גם חוץ משדה תלתן של זרעים אלא ודאי דכלאי הכרם לא דמי לשדה של תלתן לזרעים דבשדה תלתן לזרעים אסור משום גזל:
א"ר יוסי מילתא דר' יוחנן מסייע לי כו' צא ולקוט כו'. ר"ל דמחויב לעקור משום כלאים הגם דרק הירק הוא של ישראל והותיב ר' אבהו ממתניתין דידן וכן מקום הגרנות וכו' שדה של תלתן כו' דא"צ לנכש וא"כ מה דלא ניחא לי' ועלו מאליהן א"צ לנכש וה"נ הרי חלק העכו"ם דמי לעלו מאליהן ולא ניחא לי' ולמה ינכש ומשני ליה דהתם המקום גופיה מוכח ואי ס"ד דבשדה תלתן מותר משום גזל א"כ מעיקרא לא קשה מידי דהתם מותרין משום גזל פשיטא דאין צריך לנכש מה שאין כן הכא גבי ירק דאסורין משום גזל אלא ודאי דאף בשדה תלתן אסור משום גזל ע"ז מדחה הגמרא דמזה אין ראי' כההיא דאמר ר"א עשירים היו בתשובות כו' ולעולם הי' יכול לשנויי כן בחילוק הזה:
רשב"ל בשם חזקי' ראש תור הבא מחורבה מותר. פי' דע"י שנחרב נעשה ראש תור אע"פ שלא עשאה מתחלה ראש תור ג"כ מותר ור"י אמר ל"ש אלא שהיה ראש תור ר"ל שזרעה מתחלה לראש תור הא בלא"ה אסיר:
חזקי' אמר מי שיש לו בית רובע וכ"ש אותו כ"ש זורע לתוכו כל מין שירצה. פי' דיכול לעשות ראש תור בהאי כ"ש ולזרוע בה מין אתר ואפילו שמכניס רק חיטה אחת לתוך הבית רובע של שעורין נמי ראש תור הוא והוי האי חטה הזה כפוף שדה של הכ"ש ור"י פליג עליו וס"ל דלא שייך בכ"ש ראש תור אלא יזרע בה המין הזה של הבית רובע ואינו יכול לחלוק ע"י ראש תור לעשות הכ"ש לשדה אחרת ומודה ר"י דשיעור בית רובע ומחצה יכול לחלוק אותה ע"י ראש תור לב' שדות ויזרע חצי רובע מכאן ממין זה וחצי רובע מכאן ממין אתר וחצי הרובע שבינתים יעשה ראש תור ממין זה בזה וממין זה בזה ע"ז פריך מתנייתא פליגא על ר' יוחנן היו לו שדות אחת זרועה חיטין ואחת זרועה שעורין מותר להביא תלם בינתיים ולהכשיר הב' מינין הללו ע"י שיעשה אותן לב' שדות ע"י ראש תור ויביא בינתיים תלם ולזרוע אחת חטה ואחת שעורה ר"ל דיחלוק התלם לשנים כגון דאם הי' אורך התלם לערך ב' אמות יזרע חצי אמה מחיטין וחצי אמה שעורין כעין ראש תור ונמצא דהוי ראש תור מן חיטין נכנס לתוך שעורין וראש תור מן שעורין נכנס לתוך חיטין ומדלא יהיב שיעורא בהאי תלם משמע מזה אפילו בתלם כ"ש ומכניס רק חיטה אתת לתוך שעורין ושעורה אחת לתוך חיטין כדקתני אחת חטה ואחת שעורה נמי הוי ראש תור כדמסיק מפני שהחיטין נראות כסוף שדהו של חיטין ושעורין כסוף שדהו של שעורין ואם כן קשה על ר' יוחנן ומשני דר' יוחנן פתר לה כראב"י דראב"י אומר אפילו חטה אחר חטה ר"ל ב' חיטין רק בזה אחר זה נכנסת לשל שעורין וכן ב' שעורין רק זאח"ז נכנסת לתוך חיטין מותר משום דזה הוי כסוף שדה כדמסיק מפני שחטה אחר חטה הנכנסת לתוך שעורין חטה ר"ל היא סוף שדה חטה וכן בשעורין וזה הנ"מ בב' חיטין אפילו דאין כאן אלא ב' חיטין אבל מכיון דהוי בזאח"ז נקרא סוף שדה ונקרא שדה דחיטין אבל אם היתה רק חטה אחת מובלעת בתוך שעורין לא נקרא סוף שדה חיטין וע"כ הוי כלאים ואם כן הברייתא דתלם הוא כראב"י דהוי התלם של ב' חיטין בזאח"ז משא"כ בכ"ש דאינו יכול להכניס רק חטה אחת מהכ"ש לתוך החיטים או השעורין לא מהני ולא הוי ראש תור בזה:
מה אנן קיימין אם במתכוין לבדוק אפילו באמצע שדהו מותר. וקאי על מתניתין שלו חיטין ושל חבירו חיטין מותר לסמוך לו תלם של פשתן. ור' יוסי פליג וס"ל דאפילו באמצע השדה מותר ע"ז פריך על הת"ק דהיכי מיירי אם במתכוין לבדוק אפילו באמצע מותר ואם באינו מתכוין לבדוק מה לי של פשתן מה לי שאר המינין [כן גי' השנו"א ז"ל ועיין בתוי"ט ז"ל] ומשני דלעולם במתכוין לבדוק ועכ"ל באמצע אסור דבאמצע עכ"פ חיישינן למראית העין ובזה נחלקו הת"ק ור' יוסי. דר' יוסי לא חשש למראית עין. ות"ק חשש למראית עין:
תני מותר הוא אדם לזרוע בתוך שדהו שורה של חרדל וחריע ובלבד שיעשה אורך השורה כו' על רוחב מלואו. אר"א לא שנו אלא בשדה קטנה. דאז ניכרת השורה הזאת והוי כעין ראש תור אבל בגדולה לא. ע"ז אמר לית הדא פליגא על ר' יוחנן דאמר ראש תור הבא מחורבה אסור. ר"ל דהוי ראש תור הבא מאיליו ולא שעשאו בכיון ומשני תמן לזרעים כאן לירקות. סליק פירקא: