אמרו ליה והרי כריסו נבקעת אמר להן לכך אני אמרתי שמותו של זה יפין לו מחייו פי' דהוא כעין דאיתא בבבלי (דף י"ד) דינא תנן או לטותא עיי"ש והכא מפרש דלא דינא ולא לטותא הוא אלא ה"ק יותר טוב היה לפניו לקצוץ את ידו על טיבורו מחייו וחברייא אמרין דלטותא היא. ע"ז אמר ר' יוסי לפרש בה ר"ט מה דמזכיר על טבורו וכי לא סגי דלאו על טיבורו כדאיתא בבבלי אלא דמזכיר טבורו להורות דהכניס ידו למטה מטיבורו דשם הוא האיסור אבל למעלה מטיבורו מותר וה"ק תקצץ ידו כשהוא הכניס על טיבורו ולמטה אבל למעלה מטיבורו מותר:

בעין קומי רנב"י מהו שתהא צריכה בדיקה בתוך כדי היותיאוס והוא כדגרסינן בבבלי (דף י"ב ע"א) ב"מ ראב"א מר"ה אשה מהו שתבדוק עצמה כשיעור ווסת לחייב בעלה חטאת א"ל ומי משכחת לה בדיקה כשיעור ווסת והתניא איזהו שיעור ווסת משל לשמש ועד שעומדין בצד המשקוף כו' הוי ווסת שאמרו לקינוח ולא לבדיקה עיין שם והכא נמי קאמר ר"ב ואם אומר את שצריכה בדיקה בתוך כדי היותיאוס בטל היותיאוס והוא דלא משכחת לן לבדיקה כשיעור ווסת אמר ריבר"נ אם אומר את שתהא צריכה בדיקה בתוך כדי היותיאוס ולא כפקידה היא למעט מעת לעת ותנינן הפקידה ממעטת מעת לעת פי' דגרסינן במסכת נדה (דף ה ע"א) תנן והמשמשת בעדים הר"ז כפקידה מאי לאו חד לפני תשמיש וחד לאחר תשמיש לא אידי ואידי לאחר תשמיש אחד לו כו' האי מאי בשלמא חד לפני תשמיש וחד לאחר תשמיש איצטריך סלקא דעתך אמינא מתוך שמהומה לביתה לא בדקה שפיר קא משמע לן הרי זה כפקידה אלא אי אמרת אידי ואידי לאחר תשמיש פשיטא כו' עיי"ש ועפ"ז מובן היטב דר"י בר"ב קאמר אם אומר את שצריכה בדיקה בתוך כדי היותיאוס ר"ל אם אומר את שאפשר לבדוק בחורין ובסדקין בתוך כדי היותיאוס ולא כפקידה היא למעט מעת לעת בתמיה אם כן הוי ככל הפקידות ותנינן הפקידה ממעט מעת לעת ר"ל הא כבר תנינן הפקידה ממעט מעל"ע ואם כן מאי קא משמע לן פשיטא [ולא ס"ל כתירוץ הגמ' בבבלי שם דקמ"ל דלא חיישינן שמא תחפנה ש"ז] כקושיית הגמ' בבבלי ממש א"ו דלא אפשר למבדקה בשיעור ווסת בתוך אותיום אלא בקינוח בעלמא וע"כ שפיר קמ"ל דעדים של המשמשת הר"ז כפקידה אע"פ דאי אפשר למבדק אלא בקינוח מכל מקום חשוב כפקידה למעט מעת לעת וכן השקלא וטריא בש"ס דילן (דף ה ע"א) הנ"ל נמי כן דס"ל להגמ' בהקושיא דפקידה למעט מעל"ע לא צריכה בדיקה בחורין ובסדקין דהא כשפריך הגמ' על שמואל דסבירא ליה דעד דלפני תשמיש אינו ממעט כפקידה משום דמתוך שמהומה לביתה אינו מכניס בחורין ובסדקין קפריך הגמ' אי אמרת בשלמא חד לפני תשמיש וכו' איצטריך סלקא דעתך אמינא מתוך שמהומה לביתה לא בדקה שפיר קא משמע לן הרי זה כפקידה ולמה מסיק הגמ' קמשמע לן הרי זה כפקידה הוי ליה למימר קמשמע לן דבדקה שפיר ולא חיישינן על הא דמהומה לביתה או הוה ליה למימר קמשמע לן סתם ותו לא מידי ולמה מסיק הרי זה כפקידה אלא ודאי דהקמ"ל דאף על פי כן הרי זה כפקידה ולא בעינן בהפקידה לבדוק בחורין ובסדקין. וריבר"ב ס"ל דאחר תשמיש ממעט כפקידה להמעת לעת:

ב"ש אומרים אף כמימי תלתן וכמימי בשר צלי הרי שבעה ומשני דומין הן למימי אדמה. פי' דלעולם הדמים הללו טהורין מד"ת אך רבנן טימאו להדמים הללו מפני שדומין הן למימי אדמה ואתו למטעי על מימי אדמה שהן גם כן טהורין ע"כ עשו הרחקה לטמאות אף כמימי תלתן וכמימי בשר צלי:

רבי יוסי בשם רב חברייא בשם ר' יוחנן לא טימא ר"מ אלא שנגע בו עקיבא. פי' דלפיכך מטמא ר"מ הירוק להכשיר הזרעים משום דכיון דנגע בו עקביא בן מהלאל וטימא אותו לגמרי ע"כ לכל הפחות יהא מכשיר הזרעים דהא קי"ל דדם טמא מכשיר הזרעים ודם טהור אינו מכשיר כדאיתא בתוס' ז"ל במסכת נדה (דף יט ע"ב) ד"ה כתיב עיי"ש וכיון דנגע בו עקביא וטימא אותו לגמרי לכה"פ יכשיר הזרעים ע"ז פריך הגמרא דלפ"ז גם כמימי תלתן וכמימי בשר צלי דנגעו בהם ב"ש וטימא אותו לגמרי לכה"פ יהא מכשיר ע"ז משני דז"א דגבי דם ירוק דנגע בו עקיבא וטימא אותו לגמרי משום דס"ל דאדום הוא אלא שלקה ע"כ טמא גמור הוא ע"כ לכה"פ יכשיר הזרעים משא"כ כמימי תלתן וכבשר צלי דטהור הוא אלא דעשו הרחקה לכמימי תלתן ובשר צלי משום דהן דומין למימי אדמה וכדי שלא יבואו לטעות למימי אדמה אבל הוא בעצמו טהור ודם טהור אינו מכשיר ודם טמא מכשיר וכמימי תלתן דם טהור הוא ובטעות נדפס בספרים דם טהור מכשיר ואפכא היא דם טהור אינו מכשיר ודם טמא מכשיר וכדאיתא בתוס' ז"ל (דף יט ע"ב) הנ"ל ע"ש דמפורש כן:

אמר לון ר"ח שתי עתיק חמר עתיק כפי' הפ"מ ז"ל ופריך הגמ' ר' יוחנן לא שתי עתיק בתמיה ומשני ר"ח שתי עתיק דעתיק:

יצחק בן יונתן ור"ה הוון יתיבין כצ"ל וכן מוכח מהא דבסמוך:

סליק פרק שני: