Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Shabbat Chapter 13
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
כתב אות אחת בחול ואות אחת בשבת ר"א מחייב חטאת. ור"י פוטר. ופריך למה אי משום קיום מלאכה פי' שצריך שיעשה דבר שמלאכתו מתקיימת במקום אחר כדאיתא במשנה הראשונה בפ' הבונה. או משום שאינו ראוי להצטרף עמו דאפשר ב' אותיות אינן מצטרפין רק דווקא בשכתב שתיהן בב"א אבל כשאינן בב"א אינן מצטרפין כתב ישן וכתב חדש ומיבעיא ליה אם מצטרף כתב ישן לכתב חדש או לא וקפשיט איתא חמי אילו ארג חוט אחד בחול וחוט אחד בשבת שמא אינו פטור בתמיה פשיטא דפטור אליבא דרבנן במתניתין והתם פשיטא דראוי להצטרף ואלא ע"כ דטעמא דר"י הוא משום קיום מלאכה אבל כתב ישן וכתב חדש מצטרף ונפשוט האיבעיא דטעמו דר"י הוא משום קיום וכתב חדש וכתב ישן מצטרף אפילו בב' אותיות ומביא ראי' דבב' אותיות מצטרף כתב ישן וכתב חדש כההיא דאמר ר' יעקב בר אחא ר"י בשם ר' לעזר כתב אות אחת טברי' ואות אחת בציפורין חייב משום דראויין להצטרף כדפי' רש"י והרמב"ם ז"ל דאינו מחוסר מעשה אלא קרובה בעלמא וחשיב נהגין זע"ז [עי' בפי' רש"י ז"ל דף ק"ד ע"ב וברמב"ם ז"ל פי"א משבת הי"ב] וא"כ א"ת דאינו מצטרף ב' אותיות רק כשכתב שניהן בב"א אבל בזה אחר זה אינו מצטרפין דהוי כתב חדש וישן ואינו מצטרף היכי מצטרף מה שכתב זה בטבריא וזה בציפורין הא נכתבין זה אחר זה והוי דומה כמו אחד בשבת ואחד בחול דהוי שהיה בינתים אלא ע"כ דזה שלא נכתבו בב"א ל"ל בה וחשוב צירוף דלא כן כלומר דאל"כ אלא כשלא נכתבו בב"א כגון זה בחול וזה בשבת אינו מצטרף א"כ ע"כ דקאמר ר' יעקב בר אחא ר' יוסי בשם ר' לעזר למילתיה כר"א ולא כרבנן וזה ע"כ אינו. וע"כ אמר למילתיה אליבא דרבנן ג"כ. וע"כ מוכח דלא בעינן שיכתוב ב' אותיות בב"א אפילו אליבא דר"י וע"כ הא דפוטר ר"י באחת בחול ואחת בשבת הוא ע"כ משום קיום מלאכה. משא"כ באחת בטברי' ואחת בצפורין דהוא קיום מלאכה ומחוסר קרובה לאו כמחוסר מעשה דמי ומצטרף. וע"פ דברינו אלה תבין מאד להסיר קושית הש"ק ז"ל דפריך על שיטת רש"י ז"ל והרמב"ם ז"ל והרשב"א ז"ל מהאי ירושלמי ועל פי דברינו אדרבה מהאי ירושלמי מוכח על כרחך כדבריהם ז"ל. ודו"ק:
בעון קומי ר' בא. האיך מה דאת אמר תמן השוחט חטאתו בשבת כיפר ומביא אחרת. ואמר אוף הכא לא יצא ידי קורעו כו' פי' דס"ל טעמא דמתניתין דלפיכך פטור משום דיצא ידי קריעה ודומה כמו שמל של ע"ש בשבת. דטעה בדבר מצוה ועשה מצוה פטור ע"כ פטור גם הכא משום דנתכוין לעשות מצוה ועשה מצוה פטור וע"כ פריך מהא דתנינן בברייתא השוחט חטאתו בשבת כיפר ומביא אחרת פי' דס"ל להך תנא דמעשה שבת הוא רק דאינו יוצא ידי חובתו אבל גוף המצוה מצוה היא דמעשיו מהני והוי כמו שוחט בשבת דשחיטתו כשירה וה"נ הקרבן כשר אלא דמביא אחרת דלא יצא ידי חובתו דבקרבן חטאת איכא ב' ענינים חובת גברא מצות עשה להביא קרבן חטאת. ועוד ענין יש בו דמכפר חטאתו אשר חטא. וכמו כן יש קרבנות דמלבד מצות עשה של הבאת הקרבן מכשירו לאכול בקדשים כגון מצורע ויולדת [כדאמרינן בעלמא נאמר מכשיר ומכפר בפנים דהיינו קרבנות שהן מכשירין וקרבנות שהן מכפרין מלבד מ"ע של חובת הבאתן] וע"כ החטאת גופיה כשר דמצוה הבאה בעבירה אינו אלא דאין הבעלים יוצאין ידי חובתן אבל גוף המעשה כשר דעבד מהני וכיון שכשר ממילא פועל פעולתו שמכפר אבל אין הבעלים יוצאין ידי חובתן כמו בכל מצוה הבב"ע כגון לולב גזול דאין הבעלים יוצאין ידי חובתן וה"נ אין הבעלים יוצאין ידי חובתן ומחויב להביא חטאת אחרי ואין להקשות האיך הוא מביא חטאת אחר שנתכפר באחר והא קי"ל דחטאת שכיפרו בעליו למיתה אזלה ז"א דזה דווקא כשנתכפר עם אחר ויצא ידי חובתו בו וא"כ נפטר מכל וכל אבל כשלא יצא ידי חובתו עדיין שפיר ע"כ דמביא אחרת להוציא ידי חובתו ואע"פ דהחטאת השני אינו בא לכפר לא איכפית לן כמו בכל הקרבנות דקבע להם התורה פעולה בעבודתן קמ"ל אע"פ דאינו פועל פעולתה מ"מ חובת גברא דמחויב להביא הקרבן עומד במקומו כמו בהאשה שהביאה חטאתה ומתה יביאו יורשין עולתה ואיתא במס' זבחים (דף ה' ע"א) דאף דאין כפרה למתים דהא אינו מכשיר לה לאכול בקדשים מ"מ חובת ההבאה על הקרבן דאישתעבד מחיים מחוייבין להביא אלמא אף דאינו מכשיר מ"מ חובת הבאה במקומו וכמו כן הכא אע"ג דאינו מכפר מ"מ חובת הבאה מחויב כיון דלא יצא ידי חובתו עדיין. מ"מ שמעינן מהך ברייתא דלא יצא ידי חובתו ואמר אוף הכא לא יצא ידי חובת קריעה א"ל תמן את גרמת לו פי' דלעולם במעשה שבת יוצא ידי חובתו ג"כ כיון דמחויב לעשות המצוה אע"פ שעשה בשבת יצא י"ח והכא חטאת דווקא שאני כיון שהוא הגורם בחטאו במצוה כזו לא יצא י"ח. א"ל ר' יוסי אפילו תמן את גורמת ליה פי' דר' יוסי לא מחלק בהכי כיון דסוף סוף את הגורמת שאילולי שאמרת לו שיביא האיך היה מביא. וע"כ גבי חטאת נמי את גרמת לו אלא ע"כ דגם במתניתין לא יצא ידי קריעה וטעמא דפטור לאו משום דנתכוין לעשות מצוה ועשה מצוה ז"א אלא דלעולם לא עשה מצוה וטעמא דפטור הוא דמתניתין ר' שמעון הוא דס"ל מלאכה שאינו צריך לגופה פטור. ודו"ק:
ר"י בר"ב בשם ר"ח היה צבי רץ כדרכו ונתכוין לנעול עי' חידושי הרשב"א והרמב"ן ז"ל והר"נ ז"ל. ולא זכיתי להבין מפני מה לא פירשו דמיירי בחדא מחתא עם תינוק מבעבע עם מפקח בגל והנך תלתא בחדא מחתא נוקמינהו לענין פיקוח נפש ונוקמיה נמי האי ענין דצידת צבי כמו הנך דלקמיה דקמ"ל דלענין פיקוח נפש מותר להציל את התינוק ולצוד דגים כמו כן ה"נ גבי צידת צבי דנתכוין לנעול בעדו פי' ולא בעד צרכי ביתו אלא בעדו כלומר לשמור עצמו מן חי' ולסטים מותר לנעול בעדו ובעד הצבי כיון דר"י בר"ב בשם ר"ח אמר הנך תלת מילי בהדדי וצ"ע לפענ"ד מדוע לא פירשו כן. וצ"ע: