Chiddushei Ridbaz on Jerusalem Talmud Terumot Chapter 7
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
ואין יסבור רשב"ל כל מתניתא דר"מ קרייא דר"מ. עד סוף הסוגיא עיין בתוס' ז"ל במס' כתובות דף ל' ע"ב ד"ה זר שאכל תרומה ובמס' פסחים דף ל"ב:
והתני מודים חכמים לר"מ בגונב חלבו של חבירו כו' ומשני שכן האוכל חלב לוקה. פי' דאימתי פליגי רבנן על ר' מאיר דווקא בעדים זוממין משום דלא משכח"ל הל"ת דמלקות בלא הפסד לחבירו וע"כ ענין אחד הוא ואי אתה מחייבו משום ב' רשעיות כשעשה רשעה אחת דמלקות דמקושר לה תמיד הפסד דחבירו וגזר רחמנא ע"ז רק משום רשעה אחת לבד משא"כ בגונב חלבו של חבירו דמשכח"ל הל"ת דמלקות בלא הפסד ממון ואינו מקושר הל"ת בהפסד ממון וע"כ ב' ענינים הן ולא איכפת לן מה דלוקה הא מ"מ הפסיד במקום הזה גם ממון ולא גזר רחמנא ע"ז משום רשעה אחת כו' אלא דווקא במקום דברשעה הזו מפסיד לחבירו משא"כ הכא דלא קשורים להדדי וכן בגונב תרומה של חבירו נמי שכן אוכל תרומת עצמו לוקה וכן גבי חסימה ג"כ אינו קשור הל"ת בהפסד ממון דהא חוסם פרת עצמו נמי לוקה ואינו מקושר עם הפסד דחבירו וב' ענינים הן ולא איכפת לן מה דלוקה הא במקום הזה מפסידו ממון ומוסיף ר' יוסי ראי' לדבריו שכן במחויבי מיתות ג"כ כן דהא גזה"כ בהזיד במעילה דישלם כדנפקא לן בתו"כ מאת אשר חטא מן הקודש ישלם והא הזיד במעילה הוי במיתה אליבא דרבי ואפילו אוכל תרומה דהקדש דהוי ב' מיתות בידי שמים בלא התראה דזר שאכל תרומה הוי ג"כ מיתה בידי שמים ומ"מ חייב בתשלומין לד"ה דהא גזה"כ הוא [וס"ל לר' יוסי כאביי דאליבא דרנבה"ק הוי מיתה בידי שמים ככרת ומ"מ גזה"כ הוא בהקדש דהזיד במעילה ישלם ועי' בתוס' ז"ל במס' כתובות דף ל' ע"ב ד"ה זר שאכל תרומה דבהקדש אליבא דרנבה"ק גזה"כ הוא עיי"ש היטב ובמהרש"א ז"ל שם ורק דלשיטת הבבלי לא סברינן האי כללא כיון דאיכא בי' מלקות בלא תשלומין לא שייך בי' במקום תשלומין אין לוקה ומשלם] ומת ומשלם כצ"ל משום דמ"מ הפסיד ממון ולא איכפת לן מה דלוקה משום דבהזיד בהקדש דעצמו כגון בעולתו ונדבתו דאינו מפסיד כלום להקדש נמי במיתה וע"כ לא איכפת לן מה דמחויב מיתה במקום הזה דהא מ"מ מפסידו ממון במקום הזה בגנב תרומת הקדש דלבד"ה ע"ז פריך לי' ר"מ לר"י על הכלל הזה א"כ הבא על אחותו נערה ילקה וישלם דהא בבא על אחותו בוגרת משכח"ל מלקות בלא תשלומין וע"כ חזר ר"מ ואמר תירוץ אחר דהתם אינו בא כאחת משא"כ באחותו נערה בא כאחת וע"כ בתרומה ובחלב פשיטא דאינו בא כאחת דהא בעידנא דאגבה קניא כדאיתא בש"ס דילן משא"כ בחסימה האיך משכח"ל דלא בא כאחת וס"ל כאביי ורבא ולא כר"פ במס' ב"מ דף צ"א ע"א ע"ז מפרש דבחסימה נמי אינו בא כאחת דבחסימה המלקות קודם דמחסימה הראשונה נתחייב מלקות והתשלומין בא אח"כ ע"ז התיב ר"ז ממצית גדישו כו' אלא על כל שיבולת כו' והכא נמי על כל חסימה יש בה התראת מכות כו' ע"ז משני ריבר"ב תרין אמוראין תרצו להך ברייתא דחסימה דלוקה ומשלם דמשום דמלקות דחסימה קדים ואי דעל כל חסימה וחסימה בא עליו חיוב דהתראת מלקות ז"א דמיירי בחסם אח"כ בתרומה וקדשים כגון שהקדישו או דעשאו תרומה ונמצא דבשעת חיוב התשלומין אין עליו התראת חסימה והתראת חסימה הי' קודם שעשאו תרומה והקדש והתשלומין לא תלי בלאו דחסימה כר"פ בבבלי וחד אמר דמיירי שחסם אח"כ ע"י שליח בשעת תשלומין דאין עליו בשעת תשלומין התראה דחסימה וע"פ המסקנא גם הירושלמי ס"ל כהבבלי דאין לחלק בין מקום דלא משכח"ל המלקות בלא הפסד ממון למקום דמשכח"ל מלקות בלא הפסד ממון ואפילו כשיטת אביי בבבלי במס' כתובות דף ל' ע"ב דמיתה בידי שמים פוטר נמי מתשלומין וע"כ הא דהזיד במעילה חייב במיתה ותשלומין הוא ע"כ דגזה"כ הוא בהקדש כדאיתא בתוס' ז"ל שם ולא משום דמשכח"ל מיתה בידי שמים בלא הפסד ממון:
והא תנינן ר"א מחייב קרן וחומש ור' יהושע פוטר גבי האשה או עבד שאוכלים בתרומה לא בתורת מצוה אלא כבהמת כהן כדאיתא במס' גיטין דף י"ג ע"א מפני שהוא כקנינו כפי' המשניות להרמב"ם ז"ל ואעפ"כ ס"ל לר"י דפטורין בשבאו ואמרו לה מת בעלך או גירשך או בעבד שמכרך לישראל ע"ז פוטר ר' יהושע וקס"ד דטעמו דר"י הוא משום דאין חיוב רק על זר גמור אבל לא מי שהי' לו שעת הכושר ונפסל בזה לא חל שום חיוב ע"ז משני דז"א דר"י לא פטר רק מחומש משום דאנוס הוא אבל בקרן חייב ואינו פוטר רק על למפרע משום דאנוס הוא ולא ידע שמכרו רבו או האשה לא ידעה שנתגרשה אבל לאחר שנתודעו חייבים הקרן והחומש ג"כ והכא משום דבת כהן היא ואינה זרה מעיקרא חייב בקרן ופוטר מחומש:
היו לו נכסים שאין לרבו רשות בהם נותן. זה קאי על המאכיל את עבדיו ושאל האיך עבידא לשון איבעיא הוא ראובן שגזל משמעון והאכילה ללוי. פי' ראובן שגזל תרומה משמעון והאכילה ללוי נמצא דחיוב גזילה מוטל על ראובן לפרוע דמי תרומה ולוי האוכל עליו החיוב לשלם קרן וחומש מן החולין כדין אוכלי תרומה קרן מצד קנס וחומש מצד כפרה ע"ז מיבעיא לי' אם יצא ידי גזילה פי' אם ראובן יצא ידי גזילה בתשלומי קרן וחומש של לוי או דיכול לתבוע הגזילה מראובן אם ירצה ע"ז אמר דתלי בפלוגתא דר"ח רבה ור' ינאי דר"ח רבה אמר הדין עם הראשון ור' ינאי ס"ל דאף עם השני וא"כ הכא נמי כן ע"ז קאמר דלא היא אוף ר"ח רובה מודה מכיון שנתנה ללוי יצא ידי גזילה פי' דהכא לא דמי לדיני ממונות דהכא מודה ר"ח רבה דע"כ מחויב האוכל לשלם קרן וחומש משום אכילת תרומה וממילא אין כאן חיוב דגזל ויצא ידי גזילה בחומש וקרן של חיוב אכילת תרומה ואינו יכול לתבוע מראובן כלל והוי כההיא דאמרינן בפ"ו ה"א באוכל תרומה ונשבע עליו לפטור מחומש דגזילה דאמרינן דכיון דיש עליו חיוב חומש דתרומה פטור מחומש דגזילה דגזה"כ דבמקום חומש דתרומה אין מקום לחומש דגזילה דדרשינן מונתן לכהן את הקודש מכיון שנתנו לו יצא ידי גזילה וא"כ מצינו דיצא ידי גזילה בחומש של תרומה א"כ הכא נמי כיון דאיכא החיוב של קרן וחומש מאכילת תרומה על לוי אין כאן חיובא דגזילה על ראבן כלל ובזה מובן פסקי דהרמב"ם ז"ל דפסק בפ"ג מה"ת הכ"ו גזלה והאכילה לאחר האוכל משלם קרן וחומש עכ"ל ז"ל. ולכאורה אין מקום להלכה זו בהל' כ"ו אלא בהל"י גבי המאכיל את פועליו ולדברינו ניחא מאד דבהל' כ"ו כתב וז"ל ז"ל הגוזל ארומה ואכלה משלם קרן וחומש אחד שהחומש שחייב בו משום תרומה יצא ידי גזילו שנאמר ונתן לכהן את הקודש אינו חייב אלא בחומש של קודש בלבד גזלה והאכילה לאחר האוכל משלם קרן וחומש עכ"ל ז"ל והוא מבואר מפורש כדברינו דסוגיא דידן הוא נובע ממקור אחד עם הסוגיא דבפ"ו ה"א הנ"ל ומזה הירושלמי מוכח ראי' גדולה לפי' הרמב"ם ז"ל בסוגיא דפ"ו ה"א הנ"ל ועיין בדברינו בתוס' הרי"ד במס' דמאי פ"ג ולעיל בפ"ו בפירושינו:
סליק פירקא בסייעתא דשמיא: