Chidushei Agadot on Gittin Daf 57a
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
לא תדרוש שלומם וטובתם גו'. לא הרשיע כ"כ לומר זיל אגרי בהו להיצר להם אבל לא תדרוש שלומם גו'. וכמ"ש באומות שהרחיקם הקב"ה לידבק בהם דהיינו עמון ומואב שנאמר בהם אל תתגר בם גו' להרע להם ושוב נאמר לא תדרוש שלומם גו' וע"פ מ"ש במדרשות הוא בלעם הוא לבן וכבר נאמר לו אל תדבר עם יעקב מטוב ועד רע כי טובתן של רשעים רעה היא אצל צדיקים ואולי שגם זה נרמז בהני קראי זכור חרפתך מני נבל כל היום נבל הוא אותיות לבן שהוא בלעם ואמר זכור חרפתך ממנו כל הימים שאמר לא תדרוש גו' כמ"ש במואב ומסיים בתרתי אל תשכח קול צורריך הוא טיטוס כמ"ש שאגו צורריך גו' וגם אל תשכח שאון קמיך עולה תמיד שהוא בלעם שהביא כמה עולות כדי לקלל ישראל וק"ל:
You shall not seek their peace or their welfare, etc.: He was not so evil as to say, "Go and battle against them to distress them," but rather, "You shall not seek their peace. etc." And it is as it is written about the nations that the Holy One blessed be He, distanced us from clinging to them - meaning Ammon and Moav. As it is stated about them (Deuteronomy 2:9), "do not provoke them, etc." - to cause them evil. But it is also stated about them (Deuteronomy 23:7), "You shall not seek their peace, etc." And according to what is written in the midrashim, Bilaam is the same as Lavan. And it was already said to him (Genesis 31:24), "do not speak to Yaakov either good or evil." For the goodnesses of the wicked are bad for the righteous. And perhaps this too was hinted in those verses: "Remember that You are blasphemed by scoundrels (naval) all day long" (Psalms 74:22). Naval is the same letters as Lavan, who is Bilaam. And it stated, remember Your blasphemy from him all the days. For he said, "You shall not seek, etc." - as it is written about Moav. And it ends with the two [of them] (Psalms 74:23), "Do not forget the voice of Your foes" - which is Titus; but also do not forget "the din of Your adversaries that ascends (oleh) all the time" - which is Bilaam, since he brought several burnt-offerings (olot), in order to curse Israel. And this is simple to understand.
ושאמר נידון בש"ז רותחת כו'. עיין פרש"י ועי"ל ע"ש ששכב עם אתונו כדאמרינן בע"ז:
And he said to him, "He is sentenced to boiling semen, etc.": See the commentary of Rashi. But it can also be said that it was based on that which he slept with his donkey, as we say in Avodah Zarah.
כל הנוגע בהם כאילו נוגע בבבת כו'. מבואר כל הנוגע בבבת עינו הוא משחית אורו כן הנוגע בהן לרעה משחית ומכבה אורו של עולם כמ"ש כה"ג בהורדוס פ"ק דב"ב:
Anyone who touches them is as if he were touching the apple of, etc.: It is understood that anyone who touches the apple of his eye destroys its sight; so too one who touches them for evil, destroys and extinguishes the light of the world, as it written in this manner, about Herod in the first chapter of Bava Batra.
ושאמר כל המלעיג על דברי חכמים נידון בצואה כו' כפרש"י דדריש ליה הכי מלהג הרבה יגיעת כו'. והתם דחי הך דרשא מדלא כתיב לעג ונראה מאן דדריש לה משום דאות ע' מתחלף בה' באחה"ע ולפי שמבזה דברי חכמים נידון בביזוי בצואה ונראה מ"ש להג הרבה ה"פ לפי שכבר אמר בד"ח הזהר עשות ספרים הרבה גו' דהיינו שעשו בספריהם סייג לתורה מי שלועג על שהרבו בזה לגדור גדרים נידון ביגיעת בשר וק"ל:
And that which it said, Anyone who mocks the words of the Sages will be sentenced to excrement, etc.: It is like the commentary of Rashi, who expounds it like this from, "much study (lahag) is a weariness of, etc." (Ecclesiastes 12:12). But there (Eruvin 21b), this teaching is rejected, because it is not written, "mocks (laag)." Yet it appears that the one that expounds it [does so] because the letter, ayin, switches with a hey, according to [the letter scheme], aleph-chet-hey-ayin. And since he disgraces the words of the Sages, he is sentenced to disgrace in excrement. And it appears that this is the explanation of that which is written, "much study": That [Kohelet] already stated about the words of the Sages (in the same verse), "be careful [of] making many books, etc." - that is that they should make a fence to the Torah with their books. [Hence] whoever mocks them about doing this a great deal to erect fences will be sentenced to "weariness of the flesh." And this is simple to understand.
דהוו נהיגי כי הוו מפקי חתנא כו'. כלומר פרו ורבו כתרנגולים כו'. ע"ש ברכת פ"ו דלא נאמר בתורה בבהמה וחיה רק בעופות ודגים ביום ה' וכן גבי אדם ביום ו' ונקטו תרנגולים ע"ש שנקרא גבר כטעם שכתבו בכפרות ביוה"כ וק"ל. ואמר הלא אתה אלהים זנחתנו כו'. דוד נמי אמר הכי דוד אתמוהי כו' ואיכא למידק דהא לשון חדא אמרו ומהיכא משתמע טפי בדוד דאתמוהי הוה ודוחק לומר לפי כוונת הלב דוד הוה מתמה טפי מההוא גברא ויש ליישב דדוד לא קאמר האי קרא בלחודיה אלא בתוך כוליה מזמורא דמספר בו ישועת אלהינו ויך יואב את אדום גו' וסיים בו מי יובילני עיר מבצר מי נחני עד אדום ואהא ודאי קאמר הלא אלהים זנחתנו דרך תמה משא"כ האי גברא קאמר האי קרא בלחודיה לא משמע דרך תמיה ודקאמר בתחלת המזמור אלהים זנחתנו פרצתנו אנפת גו' לא משמע בלשון תמיה ואמר במדרשות דוד ראה ברוח הקודש שיגלו ישראל ע"י אדום וע"ש בפרש"י ויש לפרש גם האי קרא בכה"ג שאמר מי נחני עד אדום בגלות לטובותינו הוא כדאמרינן פ"ק בטולא דבר עשו ולא בטולא דפרסאי ושפיר קאמר עלה לשון תמיה הלא אלהים זנחתנו גו' ודו"ק. איזדקור ואכול ושתו כו'. והוה להו להודות ולהלל על הנס שהלך מאתם המלך אבל אכלו ושתו ולא בטחו בישועת ה' אלא אמרו שהמלך לא יכול להם מפני גבורתם וז"ש מיחדי קחדו בי כו' שלא יכולתי להם וק"ל. בלע ה' וגו' כל נאות יעקב כו' אלו ס' רבוא עיירות כו'. והיינו שבלע ה' כל אותן מקומות כדמסיק דאפילו ס' רבוא קני לא מחזיק וק"ל: כפר ביש דלא יהבי ביתא לאושפיזא כו'. דהיינו שהיו רעים בממונם כדאמרינן בפ' חלק באנשי סדום שאמרו נשכח רגל מארצנו ע"ש ולהפליג הענין קאמר דאע"ג שהיו כפלים כיוצאי מצרים אין טוב בהם אין גם אחד וכן כפר שחלים שרבים כאלו היו מתפרנסין בשחלים וכן כפר דכריא שהיו יולדות זכרים בו' ואין זה סימן ברכה כדאמרינן פ"ק דב"ב ביולדת נקבה רבייה באה לעולם גם אמרו בת תחלה סימן ופה לבנים: ארץ צבי כתיב בה מה צבי אין עורו מחזיק כו'. וכה"ג דרשוהו בסוף כתובות לענין פירות דאין מחזיק פירותיהן וק"ל: אל תגע בי שאין לי כתובה ממך כו'. מהכא משמע קצת דארוסה אין לה כתובה ואפשר לומר דה"ק כיון דשבוי' הוה והעובד כוכבים קונה את ישראל וכל מה שקנה עבד קנה רבו ואין לו כלום להשתעבד בו כתובתה והא דלא חשש אהא דכלה בלא ברכה אסורה לבעלה כנדה דמה"ט תקנו חז"ל ואסר לנו הארוסות כו' כפרש"י בפ"ק דכתובות י"ל דהיו שם עשרה מישראל שהיה יכול לעשות בפניהם ברכת נשואין וכן משמע שהיו שם ישראל אחרים כדקאמרה כשמת ספדו לזה כו' דודאי לישראל אמרה כן ודו"ק. שפטפט ביצרו יותר מיוסף כו'. למאי דקאמר בפרק כ"ג דתוקפו של יוסף הוא ענותנותו של בועז ותוקפו של בועז ענותנותו של פלטי המ"ל הכא דפטפט יותר אפילו מבועז בתרתי דהתם לאו כל יומא ולאו אשתו ויתר מפלטי מיהת בחדא דלאו אשתו דמקודשת היתה לדוד אלא דנקט הכא דהוה יתר מיוסף בתלתא וק"ל. ומצאו אב ובנו שבאו על נערה מאורסה כו'. הא ודאי זה מעבירות הגדולות ומש"ה קאמר ומאחר דצדיקי הוו כולי האי כו'. היינו ממה שלא היה ביניהם רק זו העבירה שהרי כשסקלום חזר השער למקומו ובהך עובדא דהטיל ביניהן לובן ביצה כו' צ"ל דע"כ מה שהעמיד להן עדים לא עדי טומאה הוו או עדי סתירה וקינא לה כבר דא"כ לא הוה צריך ללובן ביצה להטיל ביניהם אלא שהעמיד להן עדים אמה שמצא ביניהן על מטה א' לובן כעין ש"ז דה"ל עדי כיעור ואהא קאמר דהוו צדיקי לאוסרה בעדי כיעור כזה ולא תלינן ליה ברואה קרי ויש לדקדק דמשמע דכל הני עובדי אחר החורבן הוו כדמסיק משום דלא איאבול על ירושלים ובבא בן בוטא הנזכר בהאי עובדא היה בזמן הורדוס כדאמרינן פ"ק דב"ב והיה הרבה קודם החורבן וי"ל שהזכיר הך עובדא שהיה קודם החורבן ומסתמא בשעת החורבן הוו ג"כ צדיקים: משום דלא איאבול על ירושלים דכתיב שמחו את ירושלים גו'. לפי שהיו אנשי ירושלים ידם על שאר עיירות בכמה דברים בחכמה ובעלייתן לרגל כדאיתא באיכה רבתי ע"כ היו שונאין אותן ולא נצטערו על מפלת ירושלים וז"ש שמחו את ירושלים כשהיא בקיומה וגילו בה כל אוהביה גו' לא כאותן ששונאין אותה וק"ל: ינוקתא שתלי תורניתא וכי כו'. הוא ג"כ מין ארז כדאמרינן בפרק אם אינם מכירין י' מיני ארזים הן שנאמר אתן במדבר ארז שטה גו' ארז ארזא שטה תורניתא ואפשר שהוא מין ארז נקבה לפי הלשון שטה ותורניתא שיש באילנות ג"כ מין זכר ונקבה ולהכי קאמר כי קצו ארזא כו' נפיל עלייהו ומחינהו דהוו סברי שרמזו למעט הזכרים דהוו שתלי ארזא לגבי סימן ברכת הינוקא וכמ"ש בפרעה כל הבן הילוד גו' וק"ל: גדע בחרי אף כל קרן גו' דרשו האי קרא אחורבן ביתר שהמלכות נקרא ע"ש קרן בכ"מ ובן כוזיבא שמלך בביתר עד שטעה בו ר' עקיבא שיהיה מלך משיח כדאיתא במדרשות וק"ל: עד שהלך דמן ונפל לים כו'. ושיערו חכמים ב' חלקים מים וא' דם כו' וז' שנים בצרו כו'. כל זה נרמז בכתוב שאמר שפכו דמם כמים שהיו נוזלים כמים סביבות ירושלים דהיינו בימים ואין קובר לדמן כי בקושי גופן נקברו כמ"ש שניתקן הטוב והמטיב על שניתנו הרוגי ביתר לקבורה ועי"ז היינו חרפה לשכנינו גו' שבצרו כרמיהן מדמן תחת זבל ודו"ק: