שירקא דמעיא כו'. פירש"י ליחה כו' מיחוי לשון דבר הבזוי כולי מחים רשיעא אלמא דבר רע כו' ע"ש ויותר נראה לפרש כולה מלשון מיחוי ממש כמשמעו ומחים ע"ש שהרשעים שמנים כפירש"י שם דבר השומן הוא רך ונמחה וק"ל.

ורעו כבשים כו'. פירש"י כבשים ישראל ועיין פירש"י בספר ישעיה ועי"ל למאי דמסיק עתידין צדיקים שיחיו המתים כו' יהיה פירושו ע"פ מ"ש פ' אין דורשין (דף י"ג) כבשים ללבושיך גו' דברים שהם כבשונו של עולם כו' ה"נ תחיית המתים הוא דבר שהוא כבשונו של עולם ובכלל מה לאחור שאמרו שם הוא.

ירעו בשן וגלעד גו'. האי קרא בלעתיד איירי כל הענין שישובו ישראל לנחלתן לא"י ופרט בשן וגלעד לומר שיזכו הצדיקים אז להחיות המתים כמו שזכו אליהו ואלישע והקדים אלישע לאליהו בענין זה לפי שהוא החיה שנים כמ"ש פי שנים ברוחך ונראה דנקט בשן וגלעד שהן אינן מעיקר א"י לומר שאף המתים שבח"ל יזכו לתחיית המתים ע"י הצדיקים וע"פ מ"ש במדרשות שע"י הצדיקים הנקברין בח"ל יזכו גם שאר מתים שם לגלגול מחילות.

ואיש משענתו גו'. לפי פשוטו דקאי אזקנה דנקט וכיון דנקט גם זקנות לא ה"ל למכתב ואיש אלא ומשענתן בידן ועוד מדכתיב ישבו זקנים גו' לא יתכן בו משענת והל"ל עוד ילכו זקנים גו' ומשענתו גו' וע"כ דרשוהו שהוא מלתא אחריתי ואיש צדיק יהיה משענתו בידו להחיות בו המתים כמו שעשה אלישע וק"ל.