מ"ד ונגה כאור תהיה וגו' כנר בפני האבוקה כו' עי' פירש"י ויותר נראה לפרש ונוגה של הקב"ה כאור תהיה דהיינו כאבוקה כדאמרינן בסוטה (כא.) כי נר מצוה ותורה אור תלה המצוה בנר והתורה באור דהיינו נמי כנר בפני האבוקה ואחד וקרנו דהיינו נר קרן של נר יהיה מידו של הקדוש ברוך הוא לו לצדיק וקל להבין:

ע"מ שיחיו בני הרי זה צדיק גמור. עיין בתוספות וליכא למימר בעיקר קושייתם דלק"מ דשאני צדקה דמותר לנסות בה הקב"ה כדאמרינן כ"ק דתענית (ט.) דאסור לנסות הקב"ה חוץ מזו שנאמר ובחנוני נא בזאת וגו' דא"כ מאי פריך אהך דהכא וכה"ג לאו מצוה היא אלא ע"כ דלא אמרו שאני צדקה אלא לענין נסיון דשרי ביה (קידושין פ"ק וע"ש ר"ה כ"א וב"ב כ"א).