Chidushei Agadot on Sotah Daf 38b
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
גמ' מנין שהקב"ה מתאוה לב"כ שנאמר ושמו גו'. עי' פירש"י ועי"ל דריב"ל לטעמיה כפירש"י לקמן דסבר כר' עקיבא דואני אברכם קאי אישראל שהכהנים מברכים לישראל והקב"ה מסכים ע"י וקאמר דאם כן הוא שהקב"ה מברך את ישראל למה ציוה לכהנים לברכם כלל ומה תועלת בברכתם אלא שהקב"ה מתאוה לב"כ שיתברכו ישראל ג"כ מפי הכהנים וק"ל:
כל כהן שמברך כו' שנאמר ואברכה מברכך מפורש פרק אלו טרפות ע"ש:
אין נותנין כוס כו' אלא לטוב עין כו' אל תקרי יבורך אלא יברך כו'. דריש הכתיב בלא וי"ו על המברך. והקרי יבורך יש לדרוש שהמברך את בעל הבית הוא מתברך וכדאמרי' פ' הרואה על כוס של בהמ"ז שהמברך מתברך שנאמר ואברכה מברכך כפירש"י שם וע"כ לא תנתן הברכה אלא לטוב עין כי ברכת המברך תחול כפי כוונת המברך והוא כוונת ברכת כהנים לברך את עמו ישראל באהבה דהיינו בכוונה בעין טובה ורצון בלב ואמר שע"כ יברך המברך בעין ובלב טוב כי גם הוא נתן מלחמו בלב טוב לדל וזה שדקדק מלחמו שלא אכל הוא פת יפה ולדל נתן פת קיבר אלא שגם לדל נתן מלחמו כפי מה שהוא וק"ל:
We do not give the cup of blessing to anyone except someone who is good of eye - don't read "he is blessed (יבורך )" rather "he should bless (יברך ) "...Someone who blesses the host is blessed in return, as we see in the chapter of Haroeh concerning the cup of blessing that the blesser is in turn blessed, as the Torah states (concerning Abram, Gen Ch.12) and I will bless those that bless you, as Rashi Explains it there, and therefore blessing should only be given to someone who has a good (generous) eye, because the potency of blessing is dependent upon the intention of the one who blesses. This is the meaning of the blessing of the priests who bless the Jewish people "with love" - which means with a generous intention and goodwill. (The host receives this blessing) because he gave of his food with a good will to the poor. He doesn't give inferior bread to the poor but good bread for himself - rather he gives the poor of his own bread according to what he has.
שאפילו עופות מכירין בצרי עין כו'. הא ודאי דעופות אינן בני דעת ושכל להכיר בזה אבל קאמר הקב"ה המשביע לכל חי רצון אינו מזמין המזון לעופות אצל ציידי צרי עין א"נ יש לפרש דדרך הציידים להשליך חטים ושעורים למקום אחד גם קודם הצידה להרגיל העופות שם וציידי צרי עין ממעטים בזה גם בשעת צידה ובזה מכירין בו שלא בא אלא לצוד אותם ומרחיקין עצמן מצידתו וזהו שאמר כי חנם מזורה הצייד מעט חטים ברשת בשעת צידה כיון שלא הרגילם שם מקודם וק"ל:
שנאמר אל תלחם גו' כי כמו שער בנפשו כו'. עי' פירש"י לשון שער הוא מלשון מרירות או לשון שיעור וכינוי דבנפשו על נפש הצרי עין. ולפי דקדוק לשון אל תלחם גו' ולא קאמר אל תאכל לחם גו' נראה לפרש כינוי בנפשו על האוכל ממנו שאמר אל תלחם שאכילתך מלחמו לא יטעם לך בו טעם לחם וזהו שמסיים ואל תתאו למטעמותיו שלא יטעם לך טעם האכילה אצלו אלא כמו דבר שטעמו מר וכתיב בתריה פתך אכלת תקיאנה גו' ודו"ק:
אין עגלה ערופה באתה אלא בשביל צרי עין שנאמר כו'. וא"ת מאי מייתי מהכא הא אדרבה אלו זקני ב"ד אומרים שלא בא לידם ופטרנוהו בלא מזונות ולא היו צרי עין לגביה ואעפ"כ מביאין עגלה ערופה ודוחק לומר שלא באת עגלה ערופה בשביל צרי עין לכפר עליהן אלא שבאה להזכיר עליהן שלא היו הם צרי עין וי"ל מדאמרי כפר לעמך ישראל גו' משמע ליה שזקני ב"ד אמרו ידינו לא שפכו שלא פטרנוהו בלא מזונות ואם אחד משאר העם פטר אותו בלא מזונות כפר לעמך גו' ודו"ק: