א"דבערסן כו'. פרש"י האי זרד בערסן קאמר ויפה לחולה כו' ע"ש והוא דחוק דזרד לאו היינו ערסן דזרד לד' וערסן לה' ובערוך פירש על הנשים דזרד זרדו וזרד אימא כו' וא"ד ערסן כו' תרתי מילי נינהו וז"ל זרד הוא עשבים כלומר רבתה חבילת קמחית ועלתה לגג כו' וכעין שפרש"י בלשון אחרון וא"ד בש"ז כו' לשון חבילי זרדים כו' ע"ש:

כתיב ותזרני חיל וכו' זריתני וזרזתני וכו'. מפורש פ' המפלת:

בפרש"י פעם א' יום הכפורים הוה כו'. בירושלמי ערב יוה"כ הוה דאינו נראה שהלך כה"ג בשוק ביוה"כ:

על ר' ישמעאל בן קמחית כו'. מתוך הסוגיא מוכח דעכ"פ שני יוה"כ היה כ"ג ולעיל בפ"ק דחשיב ד' כהנים בבית שני ששמשו זמן מה וכל שאר הכהנים לא הוציא כ"א את שנתו וצ"ל דר' ישמעאל בן קמחית דהכא היינו ישמעאל בן פאבי שנזכר לעיל בד' כהנים ולעיל קרא אותו ע"ש אביו בן פאבי והכא ע"ש אמו בן קמחית ומשום דבעי לאסוקי מלתא דאמו זכתה לכך לז' בנים שיהיו כ"ג וק"ל:

מה עשית שזכית לכך כו'. תלו הדבר בה בזכותה ולא בזכות אישה דאפשר שהיו מכירין אישה שלא היה לו זכות כ"כ ועוד אפשר שז' בניה אלו לא היו לה מאיש אחד [רק מאיזו אנשים] כהנים והב' נשאה באלמנותה ולא היה כהן גדול וק"ל: