הלוקח גרוטאות וכו' עיין לעיל נ"ג ע"א אדעתא דגרוטאות זבין אדעתא דע"ז לא זבין ע"ש ולפ"ז אי באמת קודם שנותן המעות עיוני עיין ומצא ע"ז והגוי יודע עכשיו שיש בו ע"ז ומניח לישראל ליטלו א"כ בטיל ממילא ע"י המכירה להצורף הזה הקונה גרוטאות ומשו"ה לא ניחא לי' רבא בשינוי' דאביי מדלא עיוני עיין סביר וקיבל אדרבא נימא עיין ונתפרסם לשניהם שיש שם ע"ז ונתבטל כבר אלא אביי ס"ל כמ"ד התם דבצורף ישראל נמי פליגי והלכה כחכמים להחמיר אבל רבא ס"ל כמ"ד בצורף ישראל מודו רבנן ומשו"ה נלע"ד דפסק רמב"ם להקל וע"ש בר"ן דתמה על הרמב"ם בזה ולהנ"ל א"ש:

אלא מאי אית לן למימר פסק סמכא דעתי' וכו' כ' ריטב"א גם המקשן ידע כן אלא הוה ס"ל כיון שקדם לי' דינר סמכא דעתי' אפי' בלא פסק ותי' לן דז"א אפי' בקדם לי' דינר נמי בעי' פסק ונ"ל משו"ה אשמעי' דין דפסק כאן ולא במתני' דמס' ב"ב דף פ"ח ע"ב משום דהכא ע"כ בקדם לו דינר וקמ"ל אפ"ה בעי' פסק מכ"ש התם:

ב"נ נהרג על פחות מש"פ והיינו ב"נ מישראל כדמוכח מסיפא דאמר בא חברו נטלה המנו וכו' ומדסיפא ב"נ מב"נ ש"מ רישא ב"נ מישראל ונהי דהס"ד לא ידע מהסיפא עד דמייתי לי' אימא סיפא מ"מ הא כ' הראשונים ז"ל הא דפריך לר' אשי מדר' יוחנן אע"ג דרב אליבא דר"ל אמר למילתי' מ"מ הך מימרא דב"נ נהרג אפחות מש"פ הלכה פסוקה ורוחא בישראל הי' וא"כ כך הי' הלכה רוחא ופסוקה דב"נ מישראל נהרג אפחו' מש"פ כדמוכח לדידן מסיפא כך הלכה פסוקה מבחוץ ומשו"ה פריך בפשיטות אדרב אשי והיות כן לק"מ ק' תוס' דעירובין ס"ב ע"א אפירש"י דהתם ע"ש ועמ"ש רש"י סנהדרין נ"ז ע"א ד"ה צערא בשעתא מי לית לי' וכו' ע"ש יראה מזה דישראל מישראל אמרי' כל שישנו בהשבה ישנו בלא תגזל ופחות מש"פ דליתי' בהשבה דמחילה הוא ליתי' בלא תגזל משא"כ ב"נ מישראל אע"ג דליתי' בהשבה מ"מ חייב מיתה משום דוהשיב לא בב"נ כתי' וא"כ אפי' ליתא בהשבה מ"מ איתא בלא תגזל ע"ש ועיי' רמב"ם פ"א מגניבה משמע פחות מש"פ בישראל הוה כחצי שיעור שאסור מן התורה ולא משמע כן מתוס' חולין ל"ג ע"א סוף ד"ה אחד נכרי וכו' ע"ש: