שאלו את שלמה בן דוד עד היכן כוחה של צדקה בדרוש אמרתי עפ"י מדרש שכל ההקדשות שהוקדש דהע"ה לבנין בהמ"ק נתן שהע"ה לאוצרת בית ה' ולא לבנין בית המקדש כמבואר בקרא ואמר במדרש שאמר והתרעם על דהע"ה שלא פרנס ת"ח בשני רעבון ע"ש ונ"ל על זה שאלוהו זקניו שהי' יועצי דהע"ה עד היכן כחה של צדקה עד שאתה מחשיבה יותר מבנין בהמ"ק להתרעם על מעשי אביך. והשיב כבר פירש אבא בעצמו קרנו תרום בכבוד פי' כי העושה צדקה קרנו מתרבה כי הקב"ה מברכו ומתעשר יותר ואז עושה צדקה יותר ושוב מתעשר יותר ושוב חוזר ועושה צדקה עוד יותר לפי עשרו שנתגדל נמצא הקרן של המצוה מתרבה והולך יום יום משא"כ בנין בהמ"ק נהי ששכרו ופירותיו רבו כמו רבו מ"מ אין הקרן מתרבה שא"א לבנות יותר מבהמ"ק אחד:

עליונים למטה וכו' עיין תוס' דהיינו שמואל קמי' ר' יהודה משום דמיחה בי'. ומכאן הקשיתי בתשובה אחד אש"ס קדושין ל"ג ע"ב שאני רב יחזקאל דבעל מעשים הוה דאפי' רב שמואל נמי קאים מקמי' ומאי פסקי' דש"ס דרב יהודה תלמידו לא הי' בעל מעשים טפי מרבו שמואל וחשיב מאביו רב יחזקאל וכמוכח מתוס' דהכא אשר ע"כ משמע כשיטת רמב"ן דמייתי ר"ן שם דלא מצינו חיוב קימה והידור לפני בעל מעשים ע"ש ואין כאן מקומו רק לעורר לב המעיין: