ר' ליעזר אומר אופין על האפוי ומבשלין על המבושל ור' יהושע פליג דזה רק אסמכתא. [מובא בתוס' ביצה י"ז ע"ב ד"ה אמר]. הנה יש לפרש קרא רמז לן הא דספ"ק דשבת אין צולין בשר וגו' אלא כדי שיצולו מבע"י כמאכל בן דרוסאי ושוב ישאר בתנור ויצלה גמר צלייתו בשבת. וכן פת עד שיקרמו פניה מבע"י. והיינו אשר תאפו בשבת אפו היום עכ"פ אפי' כ"ש ואת אשר תבשלו בשבת עצמו תבשלו מתחלה בישול כל שהוא כמאכל ב"ד. אלא דיש לפקפק כיון דלא מפורש בקרא שיעור אפיה ובישול מבע"י א"כ הניח על סברת רבנן ומשמע ששניהם שוים. ותינח למאי דס"ל לרבנן במתני' דבעי' הקרמת פנים של פת העליון והתחתון והוא שיעור הקרמת לחם הפנים בתנור וס"ל היינו כמו מאכל ב"ד בבישול. אך לר"א התם דסגי ליה בפנים התחתון לחוד ולירושלמי שם לקולא פליג (מובא בתוס' שם כ' ע"א) ומפורש שם בירושלמי שהוא פחות הרבה ממאכל ב"ד וע"ש הטעם הקילו בפת. א"כ א"א לפרש קרא כנ"ל ע"כ ס"ל לר' אליעזר דקאי אעירוב תבשילין ולטעמיה אזיל עיי':