לאפוקי ממר דלא אית לי' מעקה לאיגרי'. י"ל ברמז אמר לי' דהנה ריב"ל הסתכן בסכנת נפשו' לכרוך עם בעלי ראתן כי סמיך עצמו דזכות התורה מגין. וזכה ליכנס חיים בג"ע. והנה ר"ח בר פפא שלא רצה לסמוך על הנס וקיים מ"ע ושמרתם מאוד לנפשותיכם. ובכלל ועשית מעקה לגגיך ולא תשים דמים בביתך כי יפול הנופל ממנו ואין רע כ"כ בזה. ע"כ זכה עכ"פ לעמודא דנורא. אך אביי סכין עצמו ועביד עובדא בנפשי' ביבמות ס"ד ע"ב והיינו דלא עביד מעקה לגגי'. א"נ מעקה לגגו להשגיח על בני עירו דלא לפרוץ באיסורא ואביי גופי' אמר במס' מ"ק וי"ו ע"א האי צורבא דאיתא במתא כל מילי דמתא עלי' רמי' ובעירובי' ס"ח ע"א לא הוה מתקן מבוי שלו בשבת ע"ש והוא היפך מריב"ל שנסתכן כדי לתקן אחרים. וזכות הרבים תלוי בו:

שבח והודיה לאל אדיר. שעזרני בחי' פרק המדיר. והוא ישים לבקעה הרכסים. בחי' האשה שנפלו לה הנכסים