רב לטעמי' דריב"ב קאמר ולי' לא ס"ל. הרמב"ם פסק ירושת הבעל דרבנן ולפי שעשו חיזוק כשל תורה משו"ה אינו חוזר ביובל. והקשה בלח"מ א"כ מנ"ל דריב"ב ס"ל ירושת הבעל דאוריי'. לפע"ד ודאי לפי"מ דפסק רמב"ם דאין שום ירושה חוזרת ביובל שאפי' אחים שחלקו וחלק בכורה אינם מחזירי' אלא לקיים מצות יובל ומיד חוזרי' לנחלתם. א"כ שפיר י"ל בירושת הבעל עשו חזוק כשל תורה. אבל ריב"ב משמע דס"ל התם כתנאי דמתני' דאיכא ירושות טובא דחוזרות ממש ביובל א"כ אין צורך לעשות חזוק בירושת הבעל ולבטל מצות יובל דיו לבעל שיהי' כבכור שנוטל מן התורה ומחזירי' ביובל ומה לנו לעשות חיזוק. וע"כ ס"ל ירושת הבעל דאורייתא באמת כן נ"ל:

ובזה י"ל ג"כ מה דקשה לרמב"ם דפסק דהיכי דלא ידע דמחיל תנאו בטל. וא"כ ע"כ ס"ל ירושה מקרי ידע ומחיל וכסברת ר"ת בס' הישר דאל"כ לא הי' צריך לומר מטעם חוקת משפט וא"כ ע"כ צ"ל בישוב קו' תוס' ד"ה וסבר רב וכו' דסוגי' אזלא לאביי אבל לרבא דמחלק בין ידע ומחיל ללא ידע לק"מ קו' ש"ס וסבר רב וכו' וכמ"ש רמב"ן במלחמות ה'. וא"כ הו"ל למימר דעשו חזוק יותר משל תורה וכס"ד דש"ס וכמ"ש רמב"ן הנ"ל. ולהנ"ל ניחא דלמסקנא ע"כ בלא"ה מוכח דלרב לא עשו חזוק יותר משל תורה. דאל"כ לישני בדר"י בן ברוקה נמי כן דעשו חזוק יותר משל תורה. ואע"ג דלריב"ב אשכחן ירושת בכור ויבם דחוזרי' ביובל מ"מ בבעל עשו חזוק יותר אע"כ אין זה שום סברא: