תוד"ה נשים כו' הק' המרש"א מ"ט לא הק' מטומטום דברישא. ויש ליישב משום דאיכא למימר דאה"נ אי הוה ידעינן שיקרע וימצא נקבה הי' יכול להוציא אפי' אנשים אלא דחיישי' אולי ימצא אנדרוג' לכן הק' אנדרוגנס גופא לא גרע מנשים וק"ל. +עי' בקרבן נתנאל. ופשוט אפשר לומר דתו' מקשו מאנדרוגינוס דחמור וחייבין עליו סקילה (רמב"ם א"ב פ"א הט"ו) אף דספיקא הוא (רמב"ם אישות פ"ב הכ"ד) והק"נ תמה על תו' אמאי לא סתרו פרש"י מהא דקתני בסיפא להדיא נשים פטורין, והנה בתו' ליתא הך בבא נועו"ק פטורין מקריהמ"ג ובסמ"ג הלכ' מגילה ג"כ לא הביא נשים כלל בגי' התוספתא. והרא"ם העיר עליו "שלא ראה דברי התוספתא כולה דהא בהדיא תני בה בסיפא נשים ועו"ק פטורין" ולפ"ז אזלי' לי' קו' הק"נ שמקשה מגי' תו' בעירכין "נשים ועו"ק פטורין" על תו' דנן שלא הביאו נשים כלל. גם בתו' פה איתא טומטום ברישא ובעירכין איפכא כגי' הרא"ש (ואזלי' קו' המרש"א) ולאו בחדא מתתא נכללם להק' מהתם להכא+:

למען יזמרך כבוד ולא. פי' ולא אישן אפי' בלילה מלשון על משכבכם ודומו סלה וק"ל: