ואלו מותרין. הרי את עלי כאימא וכו'. עתי"ט להרא"ש בפסקיו וכן להרמב"ם לא גרסי' בש"ס ואי איכא לאסוקי הכי וכו'. וי"ל תנן בסיפא פותחים לו פתח וה"ה ברישא ע"ש. ונראה היינו לרא"ש דמפרש פתח ממקום אחר דלא סגי בחרטה אלא בפתח וזה שייך גם ברישא בבשר חזיר וכן מבואר להדיא ברמב"ם פ"ב הלכה י"ג שגם בבשר חזיר שייך פתח ממקום אחר וא"כ י"ל תני בסיפא וה"ה ברישא. א"כ להר"ן דממקום ה"ל שלא בכבוד אמו וזה לא שייך בבשר חזיר דרישא ואי ס"ד דה"ה ברישא בעי היתר. א"כ הכי ה"ל למיתני האומר על פירות או על אשתו כבשר חזיר פותחין לו פתח. והאומר על פירות ואשתו הרי הם כאמו צריך פתח ממקום אחר. אע"כ א"א לומר סיפא קאי גם ארישא וק"ל. וגוף המקרא י"ל לפמ"ש ר"ן דלכן מחמרינן בנודר בתורה משום דאית גווני דחל כגון בנודר במה שכתוב בה וע"ה לא ידע לחלק בין הפרקים לכן מחמרינן. וא"כ לפמ"ש משנה למלך פ"א ה"ז ע"ש הראנ"ח דבבשר חזיר וכדומה תליא בלשונו דאי אמר הרי עלי אסור כבשר חזיר או כבשר אימא מכיון שהזכיר אסור כבר נאסר עליו. ולא מיירי אלא באומר בשר חזיר ולא הזכיר איסור א"כ גם הכא יש לגזור בע"ה כמו בתורה וכהרמב"ם: