והשתא דנפקא לן מהזב את זובו זובו טמא ל"ל יראה דלא נעלם מהמקשן דהזב את זובו קאי אמנינא אלא דהוה ס"ל דלא צריכי' רק גילוי מילתא בעלמא לקיים הק"ו לאחרים גורם טומאה לעצמו לא כ"ש כי הפירכא דשעיר המשתלח הוה ס"ל דהוא רק פירכא כל דהו כמ"ש תוס' דבזוב איכא טומאת מגע משו"ה סגי בגילוי מילתא בעלמא לקיים הק"ו ותי' ר"י ז"א דפירכא גמורה היא ושפיר איצטריך זובו טמא וק"ל:

נילף רוק רוק מיבמה לאו דוקא גז"ש דהא לא קיבלה מרבו וכן הקשה בספר צדה לדרך בשם בעל קרבן אהרן אלא עיקרו סמך אק"ו השתא ברוק יבמה דלא עשה כיחו וניעו כרוקו עשה לעיני הזקנים כאלו נגע רוקו של זב שעשה כיחו וניעו כרוקו לא כ"ש שיעשה שלא נגע כאלו נגע ודקאמר נילף רוק רוק ה"פ נילף הפירוש של רוק דזב מהפי' של רוק דיבמה וע"ש בצידה לדרך שהביא באריכות דברי הקרבן אהרן ליישב דברי הרא"ם דמייתי מהרש"א ולא העלה ארוכה: