תניא כוותיה דר"מ וכו'. עיין רז"ה פי' ב' פירושים (ונדפס בטעות) ולפי' השני ס"ל לרבה דבשבת הטעם שמא יטה וביו"ט כשמדליקי' בלילה כדרך הנשים שמדליקין בליל יו"ט אז אסור משום הבערת קדשים ביו"ט. וממילא אסרו גם אם מדלקת בעיו"ט משום לא פלוג אבל אי לאו דאיכא משום הבערת קדשים ביו"ט משום לא פלוג לחודא לא הי' אוסרים ומשו"ה דקדק ר"ח לשמא יטה לא חיישינן ורק משום הבערת קדשים לחודא איכא ובזה מיושבים כל קו' התוס' אלא צ"ע א"כ איך כ' תוס' כוותי' דר"ח אדרבא לרב"ה א"ש טפי טובא לשון הבריתא וצ"ע:

תענית ומעמדות וכו' לולי דברי תוס' הייתי אומר דנפקו להגאונים הא דבטלו מלומר ענינו ערבית ושחרית מהא גופי' דאמר ליזף מר ולפרע והאיך אפשר ללות הא כבר התפלל תפילת תענית אע"כ בימי אמוראים כבר נתחלשו הדורות ובטל כבר תפילת ענינו בערבית ושחרית משום שמא ימצא שקרן בתפלה משא"כ בימי התנאים שהי' בעלי כח ובריאים ולא חששו לחולשא כי הי' גופם בריא אולם: