ומודים חכמים לר' שמעון במוציא שופכין וכו' לא הבנתי מאי מודים דהא ר"ש ורבנן לא פליגי אלא בעשיר לרבנן שיעורו כמו שדרך רוב בני אדם להצניע כמוהו. והיינו בד"א במוציא דקאמרו רבנן ר"ל אפי' עשיר. ור"ש ס"ל עשיר בעי רביעית והיינו מוציא דר"ש. וכל זה מבואר לעיל בתוס' ע"ה ע"ב ד"ה הא דלא כר"ש וכו' ע"ש. וא"כ לא הבנתי מה ענין מודים לכאן. והנה לפמ"ש חכם צבי ומייתי לי' נמי פני יהושע דנהי לר"ש טעמי' דשופכים ברביעית משום דחזי לטיט. מ"מ לת"ק דס"ל מלאכה שאצ"ל חייב הוה טעמא משום להוציא לכלוך מן הבית ע"ש והי' סברא לומר עשיר מקפיד טפי ואפי' אלכלוך כל דהוא. וקמ"ל אפ"ה שיעורו ברביעית ובזה יש ליישב קצת ועדיין צ"ע:

והמוציא קשר מוכסין חייב. מ"ש תוס' דמיירי בקלף נראה קצת דוחק אבל רמב"ם כתב מוציא קשר מוכסים חייב שצריך לו לעולם פי' אפי' אחר שכבר הראהו למוכס חייב מפני שצריך לומר גברא דמוכס אנא א"כ א"ש דנקט קשר מוכס. שוב מצאתי כן בס' חפץ ה':