גמ' אלא רבנן דפרה פי' וליכא למימר משום דקדשי מזבח הוא שהרי חזינן דגם בקטרת שהוא קדושת הגוף ב"ד מתנים אלא דדחי דלית ליה תקנתא ברעיי' והרי פרה אית ליה תקנתא ברעיי' אפ"ה לב ב"ד מתנה מיהו לפמ"ש תוס' לעיל י"א ע"ב ד"ה אי הכי כו' דקדושת בדק הבית אינו צריך ללב ב"ד מתנה רק משום דלא לבעי' העמדה והערכה ואם כן אז לא שייך רעיי' שהרי כבר מתה וא"כ צ"ע מאי קאמר רבנן דפרה וצ"ע. ושוב מצאתי מ"ש בת"ח ואפשר שכיון לזה ודוק:

תוס' ד"ה וממאי דר' יהודה היא כו' דהא ר' יהודה אמר לעיל כולם ימותו. והקשה מהרש"א דהא טעמא משום תקלה הוא כמ"ש תוס' לעיל י"א ע"א ד"ה פר כו' וזהו לא שייך בדרגלים שהם ג' פעמים בשנה ועי' תוס' שהוא קצת דחוק. ויש לישב כך כיון דבחיצון שייך תקלה שהא פעם אחת בשנה וע"כ ימותו דא"א להתנות שהוא לא שכיח כיון שאינו רק פ"א בשנה והוה לא שכיח כמ"ש תוס' לעיל ד"ה ר' שמעון כו' וע"כ הוצרכו להתנות גם אדרגלים שהיה התנאי ממילא גם אחיצון כנלע"ד:

והנה תי' תוס' צ"ע קצת איך הוה עדיפי מיניה דהא ע"כ מודה כ"ע דמידי דלית ליה תקנתא לב ב"ד מתנה כדמוכח מקטרת וצ"ל דוקא הכא משום קו' המהרש"א הנ"ל ויש לכוון בלשון תי' התוס' וק"ל: