תוס' ד"ה אבל אוכל כו' ומיהו הא נמי חשיב התם התראות ספק למ"ד בטלו ולא בטלו כו' צ"ע טובא אדרבא למ"ד קיימו ולא קיימו פשיטא דחשיב התראת ספק דהרי משו"ה ס"ל קיימו ולא קיימו דאי היה ממתין עד שיבטל דוקא ה"ל התראת ספק ע"ש ועוד דנלפע"ד דאינו דומה להתם דכבר עבר הלאו וכבר הותיר או כבר לקח האם על הבנים ומה שמתרין בו עתה לא מהני עי' מכות ט"ו ע"ב פירש"י ד"ה וריש לקיש כו' משא"כ בשבועה שעדיין לא עבר הלאו וע"י זריקת הככר לים ע"כ עובר אשבועתו ה"ל שפיר התראת ודאי וצ"ע:

גמ' מראות נגעים מאי מלקות איכא כו' בתו"ח הקשה מדוע לא הקשה בתחלה איציאות השבת ולפע"ד דאידיעות הטומאה ה"ל למפרך ברישא ששנוי במשנה קודם אלא דפשיטא ליה דאיכא מלקות בנכנס למקדש טמא כסתמא ר"פ בתרא דמכות אלא שהקשה לפ"ז מראות נגעים מאי מלקות איכא דליכא למימר שיש בו נגע ונכנס למקדש דאם כן היינו ידיעות הטומאה כמ"ש תוס' ד"ה מראות כו' ומשני איכא מלקות בקוצץ בהרתו והשתא קו' דמראות נגעים עיקרה אידיעות סמיך ושפיר הקדימה ליציאות השבת ודו"ק: