(א) **היה קטן.*צא וחשוב שהיה בן צ"ד {) טעות הוא כי פ"ד היה לנח במיתת אנוש (רש"ש)} אלא שר"ל שקודם המבול שלא היו מענישין עד ק' שנה הי' קטן לענין עונשין:

(ב) **ובמושב לצים כו'.**דור הפלגה שהיו כולם ליצנים כן מסיים בשו"ט שם:

(ג) **ששתלו הקב"ה בתיבה.**שנבנית ע"פ צווי ה'. לכן נקראת בית ה' (רמז לדבר תיבה אותיות בית ה') ועיין בזוהר שהתיבה היתה דוגמת ארון ה':

(ד) **בשיבה.**בשיבה זה נח. דשנים ורעננים יהיו אלו בניו ויולד נח וכצ"נ:

(ה) **אר"י מ"ט כל דורות כו'**כ"ה בשוח"ט שם וכצ"ל:

(ו) **ר"ש ב"ר ילדה אשתו נקבה.**כצ"ל וכ"ה ספ"ק דב"ב:

(ז) **נשים.**אלו נשי אנשים מכל אשר בחרו אלו זכר ובהמה כ"ה בילקוט וכצ"ל.

(ח) **עד שכתבו גמוסיות כו'.**עמ"כ שפי' כדי שיהיה פנים של היתר כו'. אבל בחולין (צ"ב ע"ב) פרש"י שהוא לגנאי. וכ"מ הלשון כאן ועיין יד"מ ובויק"ר פכ"ג:

(ט) **בכ"מ שאתה מוצא כו' טובים ורעים.**ירושלמי סוטה פ"א ה"ה. ואף שכאן בדור המבול לא היו טובים כלל חוץ מנח ובניו. אפשר לקטנים קרי טובים ובשוח"ט מז' א' איתא שקטנים מתו בעון אבותם:

(י) **אין הרוחות הללו נידונית לפני לעולם.**כצ"ל כמ"ש ביד"מ וכ"ה בילקוט:

(יא) **לא אוסיף לא אוסיף ליסגי ליסגי.**אפשר צ"ל לסגי לשיצי. דמפרש לא אוסיף השני לשון אסיפה וכלייה שתרגומו ושיצי כדכתיב להכות כל חי:

(יב) **והן לא כחשו.**בילקוט הגי' גם כאן לא בקשו (וכן הגיה המ"כ):

(יג) **אפילו זאב כו' אפילו מקל כו'.**עי' ס' חסידים סי' תשצ"ט. וכ"ה בתדא"ר פכ"ד ע"ש וע' בקה"ר פ"ח פ"ח:

(יד) **כיום הדין.**שיהיה נדון אפילו שבט נוגש. כן נדון סנחריב שהיה שבט נוגש בעוה"ז והחתות אותו:

(טו) **איני דן רוחן בעצמן שב"ו הן אלא כו'.**דרש לא ידון רוחי באדם לא אדונו בשעה שרוחי בתוך האדם שאז הם ב"ו רק לאחר מיעוט שנותיהן אני משגמן (נפשותיהם בגיהנם) ביסורין:

(טז) **אר"א בכל מקום שאין דין כו'.**עמ"כ וכ"ה בדב"ר פ"ה ושוח"ט מז' ע"ב וע' תנחומא משפטים:

(יז) **לא עשו מדה"ד למטה כו'.**עיין מ"כ בשם רש"י ובאדר"נ ס"פ ל"ב תני מש"ר הם לא הושיבו סנהדרין בארץ אני מושיב להם סנהדרין במרום:

(יח) **שהיו עונקים.**פי' בקומתם. וכי"ב בסוטה (ל"ה ע"ב) וכאן בדור המבול הכוונה לענין שהרימו צוארם בגאוה כלפי מעלה ואומרים הורד לנו גשמים:

(יט) **בקיאים כו'.**עיין בפירוש רש"י שבת (פרק ח' ע"א):