(א) **בירה אחת דולקת.**כי הרשעים מוקדי עולם ובראות אברהם זה הרהר בלבו ח"ו לומר שמא אין מנהיג כו' ומיד נגלה וא"ל אני כו' וזהו שמעי כו' וראי כלומר ראי בעיניך שאני בעל הבירה:

(ב) **בעל העולם.**שכחי עמך ובית אביך ולך לך מארצך וגו' ויתאו המלך יפיך ליפותך בעולם (כד"א ואגדלה שמך) כי הוא אדוניך והשתחוי לו. ויאמר ה' אל אברם וכ"ה הנוסחא בילקוט וכן נכון. והיינו האי קרא דאני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים דמלשון אני מדרש שפיר אני בעל הבירה:

(ג) **שאותה כו'.**שהאיר עליהם ליחד לבבם לאביהם שבשמים:

(ד) **מאחה את הקרע.**קטנה שעד שהוא כצ"ל ול' קטנה דקרא קדריש וכ"נ בערוך ע' אח ע"ש ועי' בתנחומא הלשון בזה:

(ה) **ביום שידובר בה.**ביום שגזר כו'. דריש ידובר ל' מכת דבר והשמדה או כפשוטו ביום שנדבר עליו בב"ד שלמעלה אם להצילו אם לא והיינו ביום שנגזר והיה צריך הצלה:

(ו) **אם מעמיד דבריו.**כצ"ל וכן הוא להלן מעמיד אני דברי:

(ז) **נבנה עליה ואם דלת כו'.**כצ"ל וכ"ה במ"כ ובשה"ר. וידרש לפ"ז טירת כסף טירת הוא פלטין כוסף תשוקתו ואהבתו של הקב"ה להשכין כבודו עליו. והשיב. אני חומה תוכל לבנות עלי ואעמוד דברי. ושדי בנים שאניק ויגדלו מזרעי יהיה ג"כ כמגדלות חזקים על החומה. והם חמ"ו שהיו כמגדלות גבוהים בכל האוכלוסין וכמ"ש עליהם בת"כ אחרי מות ועי' שה"ר פ"ז. ובהגהותי שם בס"ד:

(ח) **כמוצאת שלום.**שהוציאו מאור כשדים לשלום ונ"ל דיליף ממ"ש בתמר היא מוצאת לדרוש היא מוצאת מן האור לשלום:

(ט) **ומכולם לא דברתי אלא עמך.**י"ל ז"ש בקהלת (אחר מקרא זה דהחכמה תעוז) כי אדם אין צדיק בארץ וגו' שאף נח איש צדיק חטא ולכן לא דבר כ"א עם אברהם אשר בחר בו.

(י) **אר"ל השופט וגו'.**י"ל שמפרש בניחותא השופט כה"א ראוי לו שלא יעשה משפט ודין (וכגירסת ויק"ר דינא דקושטא) שא"כ לא יתקיים כל הארץ וכדמפרש. וע"ל ספי"ב ובויק"ר פ"י ופסיקתא דאנכי:

(יא) **את בעי עלמא ובעי דינא דקושטא.**כ"ה הגי' בויק"ר פ"י.

(יב) **ותשנא רשע.**אהבת לצדק את בריותי ושנאת לחייבן ע"כ משחך וגו' כ"ה בויק"ר שם ולקמן פר' מ"ט וכצ"ל:

(יג) **מחביריך כו' אלא עמך.**ונקראת הנבואה בשם משיחת שמן ששון כד"א (מלכים א' י"ט) ואת אלישע וגו' תמשח לנביא. ושמן ששון הוא ע"ש שאין הנבואה שורה אלא מתוך שמחה כד"א והיה כנגן המנגן וכו':

(יד) **ולפי שהיה א"א מפחד וכו'.**כצ"ל והוא נועם ב':

(טו) **לך טל ילדותך כו'.**מתפחד כו' עובדי עבודת כוכבים כו'. גם הא דרשה דלעיל שהיה מתפחד שיאמרו הניח אביו כו' מידריש שפיר מקרא זה דלך טל ילדותך דלך. אני מפריח כטל מבית אביך זה ילדך ופוטרך מכבודו כדלעיל:

(טז) **מה טל זה פורח כו'.**כשהשמש זורח הוא עולה ואיננו כאלו עשה לו כנפים ויפרח לו וזהו לשון מפריח הטל שבריש תענית וכדא' (הושע ו') וכטל משכים הולך:

(יז) **אף אתה סימן ברכה.**כדאמר והיה ברכה וכדלקמן:

(יח) **קופצת באחת מאגפיה ופורחת כו'.**בתוספ' (שבת מ"ט) הביאו גי' אחרת בזה:

(יט) **שעדיין לא הורשה.**וז"ש מי יתן לי כו':

(כ) **של צור.**הוא גבול א"י כדאיתא (בעירובין כ"ב):

(כא) **מרגלית שלו.**כך אמר קב"ה לאברהם לך לך הייתי מצפה מה צורך היה לייחס שם ארפכשד כו' וכ"ה הגי' סוף מדרש רות רבה וכצ"ל:

(כב) **משאני עושה אותך בריה חדשה.**עיד"מ ובמ"ר פי"א מסיים כדא' ויעש אלהים את הרקיע:

(כג) **ממעטת פו"ר.**ע' מתנות כהונה בשם רש"י וכמ"ש בכתובות (ס"ה.) וגם משום חולשא דאורחא (וכמ"ש בגיטין ע'.) לענין בא מהדרך:

(כד) **וממעטת השם.**עמ"כ בשם רש"י. וי"ל כדאמרי' בשבת (קמ"ה.) במתא שמאי בלא מתא כו' הרי שהשם נודע בעירו יותר (ובשוח"ט מז' כ"ג חושב במקום שם מבלה הכשות וכדא' (יהושע ט') ואלה שלמותינו וגו' בלו מרוב הדרך):

(כה) **ברם את כו'.**זה דרש על והיה ברכה דרך כלל שלא תחסר מאומה:

(כו) **שלך קודמת לשלי.**אפשר זה נדרש מן ואגדלה שמך והיה ברכה שבענין הברכה (דדרש ר"י קובעני לך ברכה) אגדלה שמך ששלך קודם:

(כז) **ר' אבהו אמר הבט כו'.**נראה שחסר כאן תחלת דרשא דאגדלה שמך כשיתוסף ה' על שמך והיה שמך אברהם אז ואברכך שתהא פרה ורבה וע"ז אמר ר' אבהו כאן הבט כו':

(כח) **אברככה.**רמ"ח והיה ברכה קרי ביה בריכה כו' למברכא ברך כיצד אברהם היה מתפלל כו' ר' הונא אמר כו' ראה אותו ומרוויח. א"ר לוי לא שם אדם כו' שנתברך כאברהם כו' א"ר יצחק א"ל לאיוב כו' פעם שניה א"ר חנינא אפילו ספינות כו' נמכר בזול. ואברכה מברכך א"ר ירמיה כו' כצ"ל מסודר המאמרים על אופניהם לענ"ד:

(כט) **למאן דחזי לך למברכא.**בבמ"ר הגי' למאן דהני לך:

(ל) **ובר סיסי הראה בריכה.**בר סיסי הוא לוי וכדאי' בסוכה בבלי וירושלמי ושם אית' קידה. ולפ"ז משמע דבריכה וקידה אחת היא אבל בירושלמי ספ"ק דברכות הגי' איפכא בדר"ח בריכה ובלוי כריעה:

(לא) **וילך וגו'.**ולוט נטפל לו. כלומר בדבר ה' (וע"ל פמ"א שכעס המקום על הליכת לוט עמו). רק מעצמו נטפל לאברהם. (ומזה זכה שנטפלה רות לנעמי מעצמה):

(לב) **א"ר אלעזר בשם ר' יוסי בן זמרא.**כצ"ל וכ"ה לקמן ר"פ פ"ד. ועיין המאמר בספרי ואתחנן פיסקא ל"כ ואדר"ן פי"ב ובמ"ר פי"ד ופסיקתא דחנה:

(לג) **אברם בארץ וגו'.**והכנעני אז בארץ עד עכשיו נתבקש כצ"ל וכמ"ש כי לא שלם עון האמרי וגו':

(לד) **לשעבר היתה נקראת בית אל ועכשיו כו'.**נראה שזה נאמר על מקרא (יהושע ז') אשר עם בית און מקדם לבית אל. וכ"ה בירושלמי שבת שהביא המ"כ. גם בילקוט יהושע הובא על מקרא זה:

(לה) **שנטע אהל שרה תחלה.**ששכינה היתה שרויה עמה כמש"ל פ"ס שהיה ענן (סימן השראת שכינה). קשור עליה ועיין זוהר כאן:

(לו) **מחקה כו'.**כנגד בהמ"ק. כדא' (יחזקאל מ') ועליו כמבנה עיר מנגב (וז"ש ג"כ (שם כ"א) הגוף אל דרום. (כדכתיב אח"כ הטף אל מקדשים) וכדתנן במדות פ"ב רובו מן הדרום. וע"ש בפי' הרא"ש ז"ל. ופי' מחקה מצייר. וכ"כ בת"כ רי"פ קדושים. ובחנם נדחק שם הק"א בפי' וע"ש בפי' הגר"א ז"ל כו':