Chidushei HaRadal on Bereshit Rabbah Chapter 45
Can copy this into an AI, or connect the whole library to your assistant. For deeper learning, you can directly use the original seforim, sites, and apps.
(א) **לאחר ילדה.**ואפילו למ"ד לקמן פרשה מ"ז עיקר מטרין לא היה לה י"ל ג"כ דזה שהיתה עתידה להנשא לאברהם. הוא שהיה סבה שנולדה כך עקרה בלא עיקר מטרון. הא אלו היתה עתידה להנשא לאחר היתה נולדת ראויה להוליד:
(ב) **הא אגריך.**וכמו שנתן אבימלך לשרה אלף כסף וא"ל הנה נתתי לאחיך גו' כסות עינים וכתרגומו שם:
(ג) **הה"ד בנות מלכים.**תרתי משמע בת פרעה ואבימלך:
(ד) **הימוס.**היא צריכה אפשר צ"ל חמום. שהיא מצוננת בטבעה וצריכה לסממנים המחממים ולגי' חימוס הוא אפשר מין בושם חימוס הנזכר בעוקצין:
(ה) **לאברם אישה ולא לאחר.**מפני שהיתה בת מלכים לא היתה רוצה להנשא לאחר. (גם י"ל שהכתוב מעיד עליה. שלא היתה לאחר לא לאשה ולא לזנות. ואע"פ שסתם שפחות חשודות בזונות. זו כשרה היתה. וע"ל פס"א בקטורה):
(ו) **שלטו.**ע' ערוך ערך עד ג' בסופו. וכן בההיא דנקמן פס"א ע"ש ובתוס' על התורה ס' וירא הביאו דוגמא לזה:
(ז) **יונתי גו'.**למה עקרתי כו' ודרש לשון בחגוי הסלע שהם קשין כסלע מלקבל עיבורן:
(ח) **מתרפקות על בעליהן.**לשון מתרפקת על דודה. ובחנם דחק המ"כ וע' תנחומא ויצא ס"ד:
(ט) **בלא שעבוד.**עמ"כ בשה"ר פ"ב פי"ב. ופי' היפ"ת כאן שהשעבוד התחיל אחר מיתת כל השבטים. וכשנתאחרה לידתן ממילא מיתתן והשעבוד נתאחר. והוא הנכון:
(י) **היא מתכערת ומתעבת.**כ"ה בש"ר שם וכצ"ל וע' אדר"ן פ"א:
(יא) **אלו אמרת ואנחנו הולכים ערירים כו'.**אלו אמרת הן לנו לא נתת זרע כו'. לשון ראשון לרבנן דאין אשה מצווה על פריה ורביה. לכן נקט רק ערירים (והוא כענין חוטרא לידה ומרא לקבורה שאף לרבנן מצי טענה כדאיתא ביבמות (ס) ולשון שני לריב"ב דמצווה על פריה ורביה לכן נקנו שאמרה לא נתת לנו זרע:
(יב) **חמסה בפניו.**קשה בעיני לומר על שרה שחמסה בפניו של אברהם ואולי גרסינן חמסה בפני והיה בפני שרה עצמה וי"ל הענין כמש"ל פי"א וכסה חמס על לבושו אחר שגזלת וחמסת יפיה כו' כן אמרה שרה שחמסה בפניה:
(יג) **איסטטניות.**פי' כההיא דספ"ק דמכות וע' יד"מ בשם מוסף ערוך:
(יד) **שהרתיק.**פירוש כמכה ודופק על דלת חבירו. כן הקורא למה"ד לעוררה על חבירו והיינו מוסר דין על חבירו:
(טו) **אלו אלישע כו'.**נראה מאמר זה צ"ל להלן אקרא דויאמר לה מלאך ה' הנך הרה קודם א"ר יצחק ג' הן כו' דלהלן. ופירושו כעין מ"ש היפ"ת שהיה די לה להגר שיודיענה נביא (ונקט אלישע שמצינו שבישר לשונמית) או אפשר ט"ס הוא וצ"ל אנו אותה שעה נביא אמרה כו' והאותיות קרובות לטעות המעתיק ולכתוב במקומו אלישע:
(טז) **לא איכפת לי לא בטובתה כו'.**כלומר מצדי אינני חושש לה כלום. רק אתה הוא שהסבות תחלה טובתה ועתה אתה רוצה ברעתה. והסביר לה שאין זה טוב וישר. וז"ש כטוב בעיניך כלומר הסתכל בחכמתך הטוב הוא לעשות כן (ומ"ש לשון רבים שצערנו כו' שעשינו כו' והוא דרך כבוד לשרה):
(יז) **ופנדיות.**עיקר הגי' בלנריות והן מטפחות של נשים לבית המרחץ עי' מוסף הערוך ע' בלנרי וע' בנריות:
(יח) תרין עתד לך(פי' הכן לך) פרומביא כ"ה גי' הילקוט שהביא המ"כ וכצ"ל:
(יט) **צופיה הליכות ביתה כו'.**אותן שהיו מהלכין בביתה ומשמשין לה גם הם זכו להיות צופים על ידה:
(כ) **והוא יהיה גדל במדבר.**כד"א (ירמיה ב') פרא למוד מדבר:
(כא) **שאצרן במדבר.**אספן למקום אחד כבאוצר ושם הרגן. ומפני שהן שכונים באהלים מפוזרים במדבר קשה לכובשן. לכן אמר שאצרן יחד והרגן:
(כב) **רואה בעלבון כו'.**שאמר לה כי שמע ה' אל עניך. וכד"א את עניי ויגיע כפי ראה אלהים:
(כג) **אלא למלכות.**ע"ש על פני כל אחיו ישכון:
(כד) **אחרי רואי.**לא די שנזדקקתי עם גברתי לראות המלאך אלא ביני לבין עצמי. ד"א לא די כו' אלא אפילו גברתי שהיתה עמי לא ראתה אמר רבי שמעון ב"ר נחמני כו' כצ"ל: