(א) **ארבעה עשר מטמועין.**עמ"כ דאותו מולד היה ביום ד' אחר חצות. וכן מפורש בפסיקתא דפ' החודש בסופה. אף שבאמת צ"ע כשנחשוב היתרונות מן מולד ניסן של אדה"ר ש"ט תרמ"ב. וכבר העיר התשב"ץ במאמר התקופות שבספרו יבין שמועה על הא דאמרינן בשבת היה ר"ח ניסן בזה ע"ש:

(ב) **שניהם נבראו.**מוהיו לשון רבים קדרש. וכ"ה בירושלמי ספ"ב דר"ה ר"י אומר והיו ע"י זה וע"י זה:

(ג) **ויתן אותם אלהים ברקיע השמים.**להאיר על הארץ והיו לאותות כו' כצ"ל. ומן אותם להאיר כו' מבואר איה ג"כ דשניהם להאיר נבראו. וכן מביא מזה בזוהר ויחי (רל"ו):

(ד) **אף הלילה ברשותך.**יתכן שבא להוציא מדעת האומרים שהחשך הוא רק העדר האור ולא בריאה:

(ה) **ובמים עזים נתיבה מן החג עד חנוכה.**ג"ז בים קאי ואז המים נקראו עזים ע"כ אין לקרותו עוד בשם דרך כבושה לרבים רק נתיבה קצרה ומסוכן. ודלא כהמ"כ:

(ו) **ובריכה של מים.**זהו כמ"ש בפר"א שעובר באוקיינוס קודם יציאתו לעולם וזהו הבריכה. וע' מש"ש סוף פ' ו' בס"ד:

(ז) **ויגידו שמים צדקו.**כאן ג"ל דצ"ל הגידו השמים צדקו דתהלים (צ"ז) דקאי על הקב"ה:

(ח) **מאחורי הכיפה ולמטה.**היינו תחת הקרקע דפסחים (צ"ג):

(ט) **ומת"ל ולמשול כו'.**הצדיקים שהם שולטין כו'. דריש ולמשול שהוא כמו תנאי בסידור חמה ולבנה שניתן ממשלה לצדיקים שנאמר בהם צדיק מושל יראת אלהים. לשנות מהנהגת חמה ולבנה ביום ובלילה:

(י) **מסיפא דספרא.**פי' ספר הזה בראשית עצמו. כדאי' בסמוך שהוא נקרא ספר הישר שבו מעשה ישרים אי"ו. ומ"ד מסיפא דאורייתא ס"ל דס' משנה תורה נקרא ספר הישר כדאמר ר"א פ' ב' דע"א:

(יא) **יגדל ממנו.**וזרעו יהיה מלא הגוים. ואפשר כן כצ"ל:

(יב) **ספר משנה תורה היה סיגנון כו'.**לפי מה שנראה מפשט לשון הירושלמי ספ"ב דסנהדרין. דסבר דוכתב לו משנה התורה הכתוב במלך שהיא ס' משנה תורה לבדו י"ל שהב"ר שהוא אגדת ירושלמי סבר ג"כ. ויהושע שהיה לו דין מלך כמ"ש הרמב"ם בפ"ג מהל' מלכים כתב לו ספר משנה תורה לקרות בה תמיד ועליי נאמר לו לא ימוש סה"ת הזה וז"ש כשם שלא דממתי מזה כו':