(א) **להיות יוצא לדרך ולמד בינה כו'.**נקט לזה משום שהמאמר שנוי לעיל פי"ח לענין ויבן בינה יתירה כו' ע"ש. שכהו עיניו והוא יושב בתוך הבית כו' כדלקמן דראב"ע יהא יוצא לשוק כו' אלא הריני מכהה כו':

(ב) **וצדקת צדיקים זה משה.**שנאמר בו לא כהתה עינו וכ"מ ברבינו בחיי:

(ג) **יסורו ממנו זה יצחק כו' כהו עיניו.**שלא זכה לצדקה זו של משה וכהו עיניו בזקנותו וזהו בעקב ר"ל בסוף ימיו:

(ד) **חזקיהו חידש חולה שיתרפא.**כ"ה גם בפר"א פנ"ב ובזוהר תרומה קע"ד. אבל בב"מ ובחלק אמר עד אלישע. וע' תוס' ספ"ק דב"ב ט"ז. ובביאורי לפר"א שם בארתי:

(ה) **שיתרפא.**אמר לא טוב לאדם שהעמדת אותו עד יום מותי כו'. כ"ה בילקוט חיי שרה רמז ק"ה וכצ"ל. ור"ל שאז בשעת מותו פעמים אין בו כח לשוב עוד בתשובה שלימה לעשות לשמור ולקיים בפועל המצות אחרי התשובה:

(ו) **צעקו חוצה וגו'.**מר יבכיון. ונשרו דמעות כצ"ל:

(ז) **ענקמון.**בשה"ר פ"ב פי"ג הגירסא אספתרון. פי' בעלי חרבות והיו בוחרין גדוד שומרי ראש המלך גבורים ענקים אחוזי חרב ע' מו"ע ע' אספטי:

(ח) של אמי אני מגיע הנה נא זקנת לא ידעתיכצ"ל:

(ט) **שחוז מאני זינך כו'.**כמ"ש (בחולין ל:) דבדק גירא ושחט בהדי דפרח:

(י) **וכן יצחק אמר.**ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי וקרא כאן המאכלים בשם מטעמים דרך צער שעכשיו אינו נהנה אלא מן הטעם:

(יא) **רבו אוכליה כו'.**כי אם ראות עיניו כצ"ל:

(יב) **אמו נתקללה.**שנאמר ארורה האדמה כו' שהאדמה נקראת אמו שהיא החומר המקבלת הצורה מן השמים כמ"ש ערום יצאתי מבטן אמי וערום אשוב שמה (הגר"א בפי' אבות פרק א' משנה י"ג):

(יג) **אנוס וכפוף ובוכה.**אפשר דרש וילך ויקח ויבא ג"פ וי על ג' דברים אלו:

(יד) **קינמון כו'.**והיו עזים וצבאים כו' לראשו של אילן. והוא אילן גבוה וכיון שהיו מגיעים לראשו הרי שהיו גבוהים וגדולים מאד. ואין זו פלא שהיו מספיקין עורות גדיי העזים לידיו של יעקב:

(טו) **והלא עגלים נשחטים בא"י.**ועזים וצבאים ועפר שבהרים מעשה נסים כצ"ל. כלומר והלא גם עתה יום יום נשחטים טלאים ואין אצלנו גדולים ככבשי התמידים וגם עזים וצבאים אין נמצאים גדולים כ"כ עד שיגיעו לראשי האילנות ועפר שבהרים קיים ואין מצמיח כעת עצי קנמון (וכדאי' בשבת ס"ג שנגנזו משחרבה ירושלים) אלא מעשה נסים היה כשהיה ביהמ"ק קיים:

(טז) **ואת הלחם ביד יעקב בנה.**ויבא אל אביו וליוותה אותו כצ"ל. ומדלא כתיב וילך ויבא אל אביו. משמע שנתנה לו תיכף לביאתו והיינו שלוותה אותו עד הפתח ושם נתנה לו:

(יז) **אם לקורבניך המציא כו'.**מדכתיב ה' אלהיך ולא כתיב אלהינו או אלהים סתם דרש ליה ע"ד מקרה שהזמין לו בשבילו בהשגחה פרטית כמו האיל והאשה:

(יח) **נשפכו מים כו'.**עמש"ל פמ"ד אות ו':

(יט) **הא קל דחכים כו'.**היה זה למשל על ת"ח העוסק בתורה בקולו ואין מעשה ידיו משובחים:

(כ) **ענתה בם.**העידה בם. וע"י שהעביר הכרת פניו לא היו יכולין להעיד עליהם. עצמו לי אלמנותיו. שנשארו עגונות:

(כא) **קולו משתק את העליונים והתחתונים.**דרש כשקול יעקב נשמע אז אין כ"א קול אחד קולו ושאר כל הקולות נשתקין מפני קולו וכדמפורש (וכן במשה שאמר האזינו וכן באליהו):

(כב) **תרפינה כנפיהן.**ומה הן אומרין בשכמל"ו כצ"ל וכדלקמן וכ"ה בילקוט יחזקאל ובכאן ותנחומא קדושים ס"ז ע"ש:

(כג) **אתה נושקי בקבורה.**אפשר פי' נשיקה ממש וכמ"ש ביוסף ליעקב ויפול ע"פ אביו וגו' וישק לו:

(כד) **יכנסו מהם ובהם תחלה.**שהם יודעים לחפש אחרי המטמוניות כמ"ש בת"כ פרשת בחקותי פ"ד פ"ה וע' ביוסיפון:

(כה) **ונחנק.**נפסקה הנימא ונפל לאש. כ"ה בשוח"ט מזמור י"א: