(א) **ד"א אקרא לאלהים עליון זה הקב"ה.**לאל זה יעקב גומר עלי שהסכים הקב"ה כו' וכצ"ל ור"ל שקרא יעקב להקב"ה עמו שיסכים עמו על ברכתו לבניו ויעקב נקרא אל כדלעיל ס"פ ע"ט ורע"ב דמגלה ח':

(ב) **והקבצו לרעמסס.**משמע שנאספו כולם תחלה לרעמסס ומשם יצאו כמ"ש ויסעו ב"י מרעמסס (שמות י"ב) וכן אידך דרשה דהקבצו לשבט יהודה ובנימין אפשר פירושו כן שמעשרת השבטים יקבצו כולם יחד תחלה עם שבט יהודה ובנימין (ולנהוג בהם כבוד כדלהלן) וכמ"ש הושע ב' ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדיו וגו' (ואפשר עיקר הגי' והקבצו שבט יהודה ובנימין) וכמ"ש ישעיה י"א ואסף נדחי ישראל ונפוצות יהודה יקבץ וגו' ועמ"כ לקמן פצ"ט ד"ה גלו ב"פ וע' רבינו בחיי כאן:

(ג) **אף אביכם כו'.**עי' ויק"ר פל"ו:

(ד) **אף הוא פירש בשפתיו.**ר"ל בלחש והכוונה שלכן אומרים אותו בחשאי וע' בפסחים נ"ו א':

(ה) **אלו זוקפי המלחמה.**כמו מעמידין זקפין לפניהם ולאחריהם (סוטה מ"ד). ע"ש בפי' רש"י ושבט ראובן היה החלוץ לפני המחנה וכמ"ש במ"כ:

(ו) **ושירוי צערי.**באג"ב פפ"ד שמיום שנולדת הייתי אומר שמא ראובן עולה לגג ויפול ירד ויפול כו':

(ז) **כפחזים שנשתברו שוקיהם במים.**ואפשר הם קנקנים של חרס מלאים מים ויהיה לשון פחזים כמו נפיש אפחזייהו פסחים דף נ' ולשון שוקיהם הם רגלי הכלים כמו שקורין אזן ויד הכלי. ואפשר פחזים הוא הנמהר בלכתו ובמקום שנשפכו במים הוחלקו רגליו בהחפזו ונופל ונשברו רגליו. והוא רומז לאץ ברגליה במקום מים:

(ח) אל יהי לך יתרון מעון שלךכצ"ל:

(ט) **ר"י בר סימון.**פריש על הדא דריב"ל משום רשב"י כו' כצ"ל. ופי' שמפרש ומסייע ליה במשל זה דקאמר:

(י) **ובניהם הימן וגו' בן יצהר בן קהת בן לוי בן ישראל.**כי באפם הרגו איש. ר"ה ור"ח ור"פ תלתיהון אמרין זה חמור כו' כצ"ל:

(יא) **אע"ג דאנן מפרשין ואמרין כו'.**אשר תתנו מאחזת ב"י מאת הרב תרבו וגו' וכתיב את בית שמש ואת מגרשי ערים תשע מאת שני השבטים האלה (יהושע כ"א) כולן משל שמעון היו כצ"ל. ור"ל אע"ג שהיה ראוי לומר שט' ערים אלו שניתנו למקלט מאת ב' שבטים אלו (יהודה ושמעון) היה החלק הרב בזה משל יהודה והמעט משל שמעון מ"מ כולן של שמעון היו והיינו מפני שרובן עניים היו ונפוצים בישראל והיו עריהם פנוים וחרבים וניתנו לערי מקלט. (אלא שלפי המבואר ביהושע ערי יהודה ושמעון נראה לכאורה שהרבה מאלו ט' ערים הן מערי יהודה וצ"ע):

(יב) **כרע מפרץ עד דוד.**רבץ מדוד עד צדקיה כו' כצ"ל וכן בכל הני דלהלן וקרא דכרע שכב הנאמר בברכת בלעם לא על שבט יהודה אלא לכל ישראל נאמר:

(יג) **שבט מיהודה ומחוקק מבין רגליו.**זה מכיר שבא ונחבט לפני רגליו כצ"ל. והיינו מכיר בן מנשה שלקח חצרון בתו ועי"כ זכה מני מכיר ירדו מחוקקים. דב"ב הרי הן כבנים כדאי' ביבמות ס"ד. ובא מכיר ונתחבט לפני רגליו של חצרון שיקח בתו וע"ש בתרגום דה"י שם:

(יד) **ברקום א'.**במ"ע הגי' כרקום בכ"ף ופירשו יתד שסומכין בו הגפן. אבל דרשא דקרא עירה אין מתיישב לה. ואפשר הנוסחא הנכונה גי' א"א שהביא המ"כ דגרס לובדקים:

(טו) **לבושו.**זה החלבון כצ"ל ור"ל זהו יין חלבון דכתיב יחזקאל כ"ז:

(טז) **ר' נחמיה אמר כו'.**עירה מי אוסר לגפן כו' אתונו בנים האיתנים שראוים לעמוד ממנו כצ"ל. ור"ל מי אוסר אותו כלומר את שכינת הקדוש ברוך הוא (המדברת מתוך נבואת יעקב) שתהיה מקשרת עם הקרויין גפן ושורקה ואומר שהוא ע"י עיר אשר בחר בה וע"י בנים האיתנים שיעמדו מהם:

(יז) **יותר.**מחלב לתינוק כצ"ל וכ"ה בכתובות קי"א ובמ"כ ט"ס מ"ש בפ' הרואה:

(יח) **קום לך צרפתה כו'.**ע' מ"כ דנקטינן שהיתה אמו של יונה. והוא בפר"א פרק ל"ג וסמכו עליו הירושלמי והב"ר בסתם כאלו כתוב במשנה וברייתא. ולפי שחובר מכבר והיה מפורסם בימיהם כמו המשנה:

(יט) **א"ל.**אמרית יתיה קיים תיזכי מימרניה מן יתיב כצ"ל וכן כי"ב בירושלמי שלהי הוריות אמר ר' אבא ב"כ לר' לוי זה עצמו כו' (עיין רז"ו מ"ש בזה):

(כ) **והר באמצע כצ"ל.**וזה הר תבור שבנחלת יששכר:

(כא) **אמר ר' אסי הם מעלי מסין היו כמו שנכבשו.**כן הוא בירושלמי פ"ו דשביעית וכצ"ל. ור"ל לענין קדושת ארץ ישראל דינן כמו שנכבשו:

(כב) **חמורותים וגו'.**ויהי ככלותו לדבר וגו' ויצמא מאד מי מפטפט צחי כצ"ל. ומדכתיב ככלותו לדבר דרש שעי"ז שדבר הרבה ויצמא:

(כג) **מצוי בין הנשים.**שפיתה לחוה ולא לאדם. וע' מ"כ וכמ"ש בפר"א פי"ג ע"ש:

(כד) **יחזרו.**רוכביו לאחוריהם כצ"ל:

(כה) **שמת.**אמר אף זה מת לישועתך כו' כצ"ל וכ"ה להלן:

(כו) **וישמעאלים מגדלין שער.**עמ"כ. ואפשר צ"ל כאבלים מגדלי שער והוא פי' על לשון מגדלי שער דבסמוך:

(כז) **מברכתו של יהושע כו'.**רבים וגו' חלקו שלל אויביכם עם אחיכם כצ"ל. ודרש שברכם שיחלקו עוד שלל אחר עם אחיהם שהניחו בעבר הירדן שהן שללו מן הגריאים:

(כח) **שלחמו שמן.**שנשאו לכהנים אוכלי מנחות בלולים בשמן:

(כט) **כפליות ואנפיקינון.**כ"ה בספרי פ' ברכה פסקא שנ"ה וכצ"ל ואנפיקונון הוא שמן המור כדאי' בשבת ובכ"מ. וקפליאות מלשון קפילא כלומר מיני מעדנים לתבשילי שרים (ובתוספתא דנגעים פ"ח קפליאות מין צפור דרור ע"ש) וגי' המ"כ כפניות אין נכון שידוע שהוא מאכל שאין הגוף נהנה מהם:

(ל) **הה"ד מכנרת וגו'.**וכנרת בחלקו של נפתלי וע' מ"ש בס"ד בביאורי לפר"א פ' י"ח בארוכה בזה:

(לא) שרים אלף.(דהא י"ב) ד"א אילה שלוחה הה"ד וישלח וגו' מקדש נפתלי וגו' עשרת אלפים איש מבני נפתלי. ור"ל כדכתיב שם כן ברק בעמק שולח ברגליו:

(לב) **שנונים עם גחלי רתמים.**ומה ראה כו' כצ"ל:

(לג) **זו עכסילו שהוא עושה במזל קשת עמ"כ.**ובס' רזי"א להרוקח ד"א די"ט א' מבואר שכסיל הוא מזל תאומים (ע' ראב"ע איוב ט') שהוא סמוך לכימה מזל טלה. ואפשר צ"ל זה כסלו שמזלו קשת ור"ל חדש כסליו. ולומר שבחדש כסליו היה מעשה פוטיפרע (ולפמש"ל פפ"ז יום זיבול נילוס היה צ"ע אם יהיה זה בחדש כסליו) ואפשר צריך להיות עכסילו העשוי כמין קשת והוא שם עיר או הר בנחלת יוסף:

(לד) **אזכרות שבבעל.**ר"ל בית הבעל אשר למטר השמים תשתה מים:

(לה) **תחת.**זו בית שאן בית השלחין כצ"ל. ר"ל ששותה ממעינות שמתחת או צ"ל בית שקיי שהוא ג"כ בית השלחין עי' במ"ר ס"פ י"ז ובמתני' ספ"י דתרומות:

(לו) **על מלמדי ועל מעבירני כצ"ל ברי"ש.**וע"ל ר"פ ס"ח:

(לז) **תאכל בעוה"ז והקרן קיימת לעולם הבא.**שקיים מצות כבוד אב ואם ושארי מצות שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה כו':