(א) **אבל משעמדת.**לנו בים ואמרנו כז' כצ"ל:

(ב) **כד"א ותאחז במשפט ידי.**לפרש מ"ש וירא ישראל את היד הגדולה. שזהו המשפט שעשה ביד. ומפרש כיצד ששקע מצרים בים והיינו כדלעיל פ' כ"ב ע"ש:

(ג) **שפתותיך כלה.**דבש וחלב תחת לשונך אמר משה כצ"ל. ופי' תחת לשונך דרש תחת מה שחטא בדבר לשונו תקן עתה שבלשון זה עצמה תטופנה דבש כו':

(ד) **ירדינון.**נראה צ"ל הרדפינון וכ"ה לקמן פ"נ:

(ה) **מה ראו ישראל לומר שירה באז.**אלא כו' כצ"ל:

(ו) **אתי גליתם מבהמ"ק כו'**כצ"ל:

(ז) **בן בוזי הכהן.**בארץ כשדים וגו' ותהי עליו שם יד ה' וכן דניאל כו' כצ"ל. וע' זוהר ר"פ שמות:

(ח) **הר הוא ושמו אמנה כו' כשיגיעו הגליות כו'.**ירושלמי רפ"ו דשביעית:

(ט) **האמונה שישראל נוחלין בה.**אפשר צ"ל ניתלין בה כלומר היא היתד שהכל תלויין בה וז"ש ראש אמנה (ואולי צ"ל חיין בה כדקאמר באמונתו יחיה):

(י) **ועהכ"א וצדיק באמונתו יחיה.**וז"ש ויחשבה לו צדקה:

(יא) **שניר בזכות יצחק.**ע' בשה"ר שם ובזוהר שמות (ג'.):

(יב) **והצילו.**והיו בני הפלטין מבקשין כו' כצ"ל:

(יג) **כיצד כשהיו ישראל במצרים כו'.**לעיל פ"א:

(יד) **באיוב שבאו עליו נ' מכות כו' כי יד אלוה כו'.**מן יד דרש ה' אצבעות כן פירשב"ם בב"ב (קטז.):

(טו) **הוי משפט עשה.**אפשר ר"ל המשפנו שעשה ונודע בתורה ארבעים יכנו במספר (אלא שהן חסר אחת):

(טז) **משה ובני ישראל אינו אומר כו' אריב"ל מכאן כו' ואח"כ אמרוה.**אתיא כדר"ע בספ"ז דסוטה

(יז) **שהן יושבין ומבינין אותה.**בשה"ר מבואר שהוא לשון בינה בד"ת. אף שלכאורה היה נכון לפרשו לשון בנין:

(יח) **א"ל מי מעיד עליך שטהרת כו' הרי שפחתי כו'.**עי' בי"ד סי' קצ"ח סעיף מ'. ושפחה זו כישראלית היא שחייבת במצות לכן נאמנת באיסורין:

(יט) **נאים אנו לומר שירה כו' והרי המילה מעידה בנו כו'.**מכאן יצא המנהג שהמוהל והסנדק אומרים אז ישיר ביום המילה בקול זמרה:

(כ) **והאש מתגאה על הרוח שהוא למעלה.**ע' במ"ר פי"ד (רס"א סע"ד):

(כא) **מלמד שנטל הקב"ה שר שלהן.**ע"ל פכ"א:

(כב) **עזי הוא.**ואזמר לו שירה והוא כחי כו' כצ"ל:

(כג) **החיות הנושאות אין מכירות כו'.**פדר"א ספ"ד: