(א) **אלא שהוא חנון ורחום כו'.**כדכתיב לקמי' חנון ורחום וצדיק:

(ב) שלוה מן דניטוסכצ"ל:

(ג) והוא מסתכל שהן עושין תשובהכצ"ל וכ"כ ביד"מ. ונראה שביה"כ קאמר וכרבנן ביומא (פ"ו:):

(ד) **לכך הוא מזהיר על העני.**כי חנון ורחום ה':

(ה) **כנושה וגו' כי היא שמלתו לעורו במה ישכב לא תעמידנו ערום כו'**כצ"ל:

(ו) **יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני וכן דוד כו'**כצ"ל:

(ז) קבע שלשה רגלים בתורהכצ"ל:

(ח) **אין התורה זזה מהן.**ומקיימין מצות הרגלים אע"פ שבטלו הקרבנות (וממה שמסיים עושה מצות והיא בן תורה וגומל חסד כו' וסניגורין עומדין כו'. משמע קצת שר"ל שאף בזה"ז דוגמת לא יראו פני ריקם יתנו לעניים ברגלים כמנהג אבותינו. ויהיו לו שלשה סניגורין מצוה ותורה וג"ח נגד שלשה רגלים שהן שלשה אבות כדלעיל):

(ט) **הולך ואבד הוא וממונו כו'**כצ"ל וע' בתנחומא ס"ח:

(י) **בענין רע שעושה רע נגד גבאי כו'**כצ"ל:

(יא) **יש עושר עושה רע לבעלים כו'.**מלשון עושה דנקט כאן. כמדומני שר"ל שמלת עושר הוא עושה רע (ובעושה טוב להלן. אפשר רומז עושה יושר):

(יב) **זה יהושפט כו' וכבוד.**ואמרו עליו שלהי מכות יראי ה' יכבד שהיה מכבד ת"ח ע"ש. והיה מהנה אותם מעשרו:

(יג) **שמת ככלב.**בתנחומא הגי' באבן הקלע. ולגי' דהכא י"ל כמ"ש גלית הכלב אני כי אתה בא אלי במקלות כו'. וכן היה לו הרי מת ככלב:

(יד) **לגיפון.**פי' מ"ע ברכת מים:

(טו) **למעיין שמספיק לו כך כצ"ל.**וכ"ה בתנחומא ובערוך:

(טז) שבא כל אותו הרעב היה לוהכצ"ל:

(יז) **מה שהיה מספיק לנביאים.**לומר שלכן הותר לו ללוות ברבית כדי להציל נפשות וכמ"ש בירושלמי פ"ב דמ"ק ה"ג לוין בריבית לחבורת מצוה. (ורבינו בחיי כתב ג"כ כדי להציל נפשות וגם כתב שהיה מחשבתו שלא יתננו לו):

(יח) **עד עכשיו זה קיים.**כדדרש להלן בפ' זו מקרא דוחי לא יחיה:

(יט) **בירושלים היו עושין כו'.**נותנין כספם בנשך וכמ"ש (יחזקאל כב) נשך ותרבית לקחת:

(כ) **שנאמר כספך היה לסגים.**כסיגים אלו שמפחיתין הכסף בתערובתם. כן ע"י הרבית האמור מפחיתין מעלת כסף הנקי וקראו לכלו נמאס כדמפורש:

(כא) **ישליכו.**כי מכשל עונם היה למה על שעברו כו' כצ"ל:

(כב) שהיינו עבדים ולא יהיה לנו כךכצ"ל:

(כג) **אין ירא אלהים שנאמר (ויקרא כ"ה) אל תקח וגו' ויראת מאלהיך וכן יחזקאל כו'**כצ"ל וכ"ה בתנחומא:

(כד) **והוליד בן ולא לקח ריבית.**ולשון המקרא הוא ביחזקאל שם והנה הוליד בן וגו' נשך ותרבית לא לקח. ובחנם דחק היד"מ:

(כה) **אם בכל לבבו הוא שב.**כמ"ש שם. ישוב מכל חטאתיו וכו' ושמר כו' ועשה משפט וצדקה חיה יחיה לא ימות:

(כו) עליו נשך לא תשימון לא היה צ"ל אלא לא תשים כו' כצ"ל:

(כז) **אף אתה חייב לי.**מפורש בתנחומא סנו"ז נפשך עולה בכל לילה ואני מחזירה לך ואם אין אתה מחזיר משכון אף אני איני מחזיר לך נפשך. ז"ש כאן תחבול תגרום שתתמשכן נפשך על עונותיך:

(כח) **לא יחטא.**כתוב אחד אומר עד בא כו' וכתוב אחד אומר (דברים כ"ד) כבא השמש תשיבנו לו ב' דברים יש כאן מחזיר את המחרישה ביום ואת הכר בלילה (כלשון המשנה ס"פ המקבל) אמור מעתה שאתה צריך כו' בא השמש ונוטל יתד השכים בבוקר אתה צריך להחזיר לו יתד של מחרישה ואומר כי היא כסותה כו'. כי חנון אני וכן אתה אומר בפועל ביומו תתן שכרו למה כי עני הוא שני דברים יש כאן דומין זל"ז כו' כצ"ל. ור"ל שבפ' תצא כתוב פועל אחר השבת העבוט. ושם בפועל נאמר ג"כ ולא יקרא עליך אל ה' כמו כאן בהשבת העבוט:

(כט) **כגון שהיה מהלך כו'.**לפרושי לשון אליו נושא את נפשו שנושא ותולה עיניו ולבו על בעל הבית לשכרו כמו החמור שעיניו מצפות למעלה על האלומה שעל כתפו:

(ל) **כל היום שהוא מקוה לשכרו.**לשון המקרא (איוב ז') כשכיר יקוה פעלו:

(לא) **לא תקלל מה ענין זל"ז כו' מעשה בא' כו'.**שע"י דינין הנופלים בעניני כסף תלוה וכיוצא בו באין לידי קללת הדיינין לכך נסמך אזהרתו לו. כ"כ רבינו בחיי וע' רמב"ן:

(לב) **כן תעשה לשורך וגו'.**וביום השמיני תתנו לי וכן כתיב ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה לה' ואם נתת כו' כצ"ל. ונראה שבא לומר שכר קיום מלאתך ודמעך בזמנו יזכה לברכת פרי בטנו ופרי בהמתו:

(לג) **ואם נתת כו'.**אלא שלי כמ"ש (במדבר ג) כי לי כל בכור וגו' (והאי וכה"א כי ממך. הוא עוד ראיה שהכל שלו):

(לד) **אבל אתם לא תהיו כן מפני שאתם אנשי קודש.**אפשר רוצה לסמוך לא תשא שמע שוא הכתוב אחריו שמפני שאתם אנשי קדש לא תקבלו לה"ר (וכמו שדרשו בפסחים (קי"ח) מסמיכות זה לזה על מקבל לה"ר שראוי להשליכו לכלב) מהמספרו להתחבר עמו יחד כמשל הכלב הנובח וכלבים אחרים אחריו (וז"ש אח"כ אל תשת ידך עם רשע להיות עד חמס):

(לה) **שמש צדקה.**זה משיח שנקרא שמש שנאמר כסאו כשמש נגדי וכתיב לפני שמש ינון שמו (ומביא כאן מקרא דשמש צדקה. שכתוב בו זריחה) ובלשון המדרש שהביא רבינו בחיי מביא מקרא דלפני שמש ינון שמו ג"כ:

(לו) בונה דימוסאות ומרחצאותכצ"ל:

(לז) **ולמי הוא מכניס כו'.**כמ"ש בב"ר בפ"ג על אלוף עירם. וכמ"ש בפסחים (קיח:). וחונן דלים הוא כד"א (ישעיה י"א) ושפט בצדק דלים:

(לח) **עד היכן עבד לוה כו'.**עי' מ"כ וכדבריו מבואר בויק"ר פל"ב וכן פ"ק דב"ב (י'):

(לט) **כל המצות כו'.**בנשך עושה אלה לא ימוט. ד"א כו' כצ"ל:

(מ) **לגלגל שבגנה כו'.**ויק"ר פל"ד:

(מא) **אין אחד מהם מלמד כו' וחי לא יחיה.**דרש שהקב"ה שואל למלה"ש וחי וכי ראוי הוא לחיות. וכלן משיבין לא יהיה וע' תנחומא סט"ו:

(מב) **ואינן דנין זע"ז כו'.**עיין ויקרא רבה פרשה כ"ו:

(מג) **שמור מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך בריותיו כו'**כצ"ל. ומזה נלמד ששניהם צריכין זה לזה:

(מד) **אוי למי שנוטל כו' לקח חיה לא יחיה.**שהארץ נוטלת ממנו רבית גם רוחו ונשמתו תרד למטה לארץ ולא תחיה בתחיית המתים וכמ"ש התוספות בבא מציעא (ס"ט:) ד"ה תשיך בשם ת"י:

(מה) **שהם מוסרים בידם משכונם כו'**כצ"ל:

(מו) **ועל הנשיא.**עיין רמב"ן:

(מז) **נבהל להון כו' זה קין כו'.**תנחומא ר"פ בהר:

(מח) **היה מביא רוח רעה לרגליו.**כ"ה בתנחומא כאן וכצ"ל:

(מט) **עד שמוציאין אותו.**וז"ש גרשת אותי היום מע"פ האדמה:

(נ) **תשכ"ו שנים.**היינו ממיתת אדם תתק"ל לב"ע עד המבול שהיה אלף ותרנ"ו הרי תשכ"ו:

(נא) **אם אין כו' מעבירין אותך מן אסטרטיגוס כו'.**אפשר דרש ישב כתיב שאותו היום נתיישב ע"י המכירה. שאלמלא לא מכר לא היה מתיישב (גם י"ל לא אדוני. דרש לא אדון תהיה אם לא תשמעני):

(נב) **ומהו חסר שלא נכנס במערת המכפלה.**אפשר ירמוז למ"ש בפר"א פל"ט שראשו נפלה למערה וזהו חסר יבואנו לשם (ובספ"ק דסוטה אמרו עיניו נשרו. ועמש"ש בבאור לפר"א ע"ש במ"ד):

(נג) **זה השואל שהיתה עינו צרה כו'.**תנחומא פ' ראה: