(א) **וביקש ליטול כהונה גדולה.**אפשר גם בזה היה כוונתו לעושר ממש של מתנות כהונה וביותר של כה"ג שנוטל חלק בראש ומקריב בראש. ואמרו מחצה לאהרן ומחצה לבניו:

(ב) **ומה היה סופו ותפתח הארץ את פיה וגו' וירדו הם וכל אשר להם חיים שאולה שירדו לגיהנם.**וזהו לא ינקה שנא ינקה מדינה של גיהנם. וכדדרשינן בברכות (ס"א) על לא ינקה רע. שאין רעה אלא גיהנם. וילפינן האי לא ינקה מהתם:

(ג) **אלא אע"פ שהיה משה גזבר לעצמו שנתמנה על כך מהקב"ה (וכמ"ש בספרי ר"פ חקת לענין פרה אדומה ויקחו אליך שתהיה גזבר לכך) וקבלו הצבור עליהם.**וכהא דתנן בשקלים פרק ה' משנה ב' חוץ מבן אחיה ואלעזר שאותן קבלו רוב הצבור עליהם:

(ד) **עליו נאמר ולא יחשבו כו'.**קושיא היא הרי על משה ודאי היה ראוי לומר שלא יחשבו עמו כי באמונה היה עושה ולמה הוצרך לחשוב עם אחרים. ומפרש ואזיל דמן הדין לא היה צריך רק משה מילתא יתירה עשה משום והייתם נקיים כו' ומשה היה גזבר לעצמו והיה ירא מפני החשד לכן בא ניתן חשבון:

(ה) **משכן לעדות.**ע' מ"כ גירסת הילקוט לדברות. ומ"כ שהוא כמ"ש בילקוט בהעלותך רמז של"ז בשם מדרש אספה שהיה אהל הדברות חוץ מהמחנה כמדת המשכן ע"ש (ולפי גי' דהכא משכן העדות אולי ענינו כההוא דתנן שלהי חגיגה במקדש שכל הכלים היו להם שניים תחתיהם):

(ו) לכל באי עולם שנתרצה להם הקב"הכן הוא בילקוט וכצ"ל:

(ז) שנכנס טיטוס לבהמ"קכצ"ל:

(ח) **כמ"ש כי נטו עליך רעה חשבו מזמה כו'**כצ"ל:

(ט) **ע"י שנתמשכן על ידינו.**ניתן להם רשות לשלוט במקדש של מטה. אבל יחשב להם כאילו שלטו במקדש של מעלה ובשוכן בתוכו כי לזה היה מחשבתם וזהו לדרוש ב"פ המשכן שכתוב כאן. שנחשב כאילו שלטו בשניהם ע"י עונותיהן:

(י) **זו תורה כו' בזכות התורה ובזכות הקרבנות כו'.**דורש ג"כ ב"פ משכן והשני הוא בזמן שבהמ"ק חרב הרי התורה שעוסקין בה שורה שכינה ע"י כמו על המשכן והקרבנות:

(יא) **מהו אלה בשעה שנתן כו'.**כדמפרש בסוף המאמר שבאלה מתרצה להם נגד אלה אלהיך ישראל ובחנם דחק המ"כ:

(יב) **סטטיונר.**ע' מ"כ בשם הערוך ומ"ע פי' לשון צופה וע"ש ערך סיטון. ול"נ שהוא מענין אסטטינורו של עולם בב"ר פר' מ"ז (ע"ש בערוך בערכו) שפירש עמידותו ותמידיותו: